שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
חסיד מפשפש במעשיו, מסמן היכן צריך להשתפר, במה להשתנות – אך הכול נעשה אצלו מתוך אהבה. כי הוא יודע שמי שמצפה לחזרתו בתשובה, מצפה לה מתוך אהבה
ל אב התש"ע (10.08.2010)
אנו עומדים בתחילת חודש אלול – החודש האחרון בשנה העברית. מנהג ישראל להקדיש את ימי החודש לבדיקת המאזן הרוחני השנתי. כמו שבחודש האחרון בשנה האזרחית עוברים על ספרי החשבונות, עורכים ספירת מלאי, מסמנים ומשתדלים להספיק לתקן כל מה שרק ניתן לתקן – כך גם בחודש אלול צריכים לעבור על ספרי חשבונות הנפש, לציין לעצמנו כל מה שלא בסדר, והעיקר – להתחרט. לחזור בתשובה ולתקן את עצמנו על-ידי קבלת החלטות טובות לקראת השנה הבאה עלינו לטובה.
ישנן קהילות בהן מדגישים בימים אלה את תחושות הפחד והחרדה. רבנים נעמדים לפני תלמידיהם בישיבה או בני קהילתם בבית-הכנסת, הולמים באגרופם על הדוכן בעוד קולם מנסר בחלל בטון שמשלב אימה ונכאים: 'א-ל-ו-ל'. קריאה-זעקה זו נועדה לזעזע ולהלום בתודעת השומעים לקראת מה הם קרבים: יום הדין בו נחרץ גורלו של כל אדם לשבט או לחסד. מתמקדים בעיקר בפחד מפני אפשרות השבט, ומשליטים הלך רוח של יראה בכל שחושבים, מדברים ועושים.
*
בנקודה זו מתבטא אחד החידושים הגדולים של תנועת החסידות. החסידות פתחה צוהר חדש, ממנו הקדוש-ברוך-הוא נשקף בעיקר כדמות אוהבת. נכון שהקדוש-ברוך-הוא שופט את כולנו בראש-השנה, אולם מדובר באבא. אבינו הרחום שבשמיים, המחכה באהבה לתשובה ולחרטה של בניו.
החסיד מודע לכך שביום הדין נחרץ גורלו לשבט או לחסד, אך אצלו מושם הדגש על החסד. הוא לא מתמקד בפחד מפני האפשרות הרעה, אלא במאמצים לזכות באפשרות הטובה. הוא מפשפש במעשיו, מסמן היכן צריך להשתפר, במה להשתנות – אך הכול נעשה אצלו מתוך אהבה. זו התחושה הדומיננטית בכל קרביו. כי הוא יודע שמי שמצפה לחזרתו בתשובה, מצפה לה מתוך אהבה.
*
כזהו גם חידושה של תנועת החסידות בעניין הציפייה לגאולה השלמה. על פי חזון אחרית הימים, עם התגלות המשיח ייערך דין ומשפט מסכם לכל החיים בתקופת הגלות. יש מי שבוחר לחכות למשפט הזה בבעתה ובכסיסת ציפורניים. את מוחו מציפות מחשבות בסגנון 'הנה, בעוד רגע אעמוד למשפט לפני המשיח, ממנו לא אוכל להסתיר מאומה. מה יודע מה יהא עליי? האם בכלל אצליח לשרוד את המעמד?'.
אולם החסידות מלמדת כי המעמד הגדול יתנהל באווירה שונה לחלוטין. וכך כותב כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק), הרבי הקודם מליובאוויטש: "משפטו של משיח יהיה שיסתכל, יראה וירגיש גם את הסיבות שהביאו את החוטא לחטוא, הוא גם ירגיש שהחוטא לא רצה לעשות מה שעשה, אלא שלא היה יכול להתגבר על תאוותו.
"...משיח... ייכנס לחיים הקשים של בני ישראל בגלות, יעורר רחמים עליהם וימצא זכות עליהם, שהם לא רצו לחטוא, אלא שלא היה בכוחם להתגבר על היצר הרע. משיח יראה את הצד הטוב, ולכן – יהודים! עשו תשובה, התחרטו על הדברים הלא טובים. התשובה והחרטה תעזורנה לזכות לגילוי המשיח".
בכלל, מה שמצפה לנו בגאולה הוא התגלמות של טוב אלוקי צרוף. החיים בצל של המשיח, תחת שלטון והנהגה של צדק ויושר מושלמים, אפופים נסים ונפלאות שלא היו מעולם – יהוו עבורנו חוויה מאושרת מאין כמוה.
מי שזכה להיחשף מקרוב להנהגתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – קל לו יותר להרגיש בכך. לבו קל יותר לחזור בתשובה ולצפות בכיליון עיניים אל הרגע הנכסף של התגלותו.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il