שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
הטכנולוגיה לשיתוק גנים ש"מקלקלים" תהליכים מרפאים ועד להצמחת איברים חדשים נמצאת עדיין בחיתוליה, אך כבר קיימת. כמה זמן ייקח עד שאפשר יהיה למרוח משחה באזור קטיעה ולצפות לצמיחתו מחדש של האיבר הקטוע – קשה לשער.
כב אב התש"ע (02.08.2010)
לא מזמן במהלך ניסוי שיגרתי בעכברי מעבדה, סומנו עכברים מסוימים באמצעות ניקוב חור קטן בתנוך אוזניהם. לאחר זמן מה גילו החוקרים שאינם מסוגלים עוד להבחין בין העכברים המסומנים לבין אלו שאינם, משום שהחורים באוזניהם התאחו לחלוטין. להפתעתם – הרקמה שצמחה במקום האיחוי לא הייתה רקמת צלקת (רקמה ה"מחברת" מחדש אזורים שנפגעו, אך היא עצמה איננה יעילה ומתפקדת. למשל: צלקת הנוצרת בשריר הלב לאחר אוטם – איננה בנויה מתאי שריר לב ואיננה מתכווצת כמותו. במובן התפקודי – הצלקת היא "איזור מת"). הרקמה שנוצרה באזני העכברים הייתה רקמת אוזן-עכבר לכל דבר.
בהמשך המחקר (ששינה כיוון) הסתבר כי עכברים אלו מסוגלים אף לחדש את הסחוס שבמפרקיהם ולהצמיח אצבעות שנקטעו, פונקציות שלא תועדו מעולם ביונקים. רמז ראשון לתעלומה הגיע כאשר הסתבר כי עכברים אלו לוקים במוטציה (שינוי) גנטי. הגן שהוצא מפעילות הוא הגן שתפקידו לעצור התחלקות תאים.
כאשר עכברים אלו נפצעים – לא נעצרת התחלקות תאי האיבר הפגוע המקוריים ואלה ממלאים בסופו של דבר את האזור הפגוע בתאים מהסוג הנכון. כך מתחדש האיבר באמת: גם המראה המקורי וגם התפקוד חוזרים. ברירת המחדל בדמות רקמת החיבור (צלקת) – נמנעת, וישועה אמיתית צומחת במקום הפצוע.
האם ניתן ליישם ידע זה בשרות בני האדם? הטכנולוגיה לשיתוק גנים ש"מקלקלים" תהליכים מרפאים ועד להצמחת איברים חדשים נמצאת עדיין בחיתוליה, אך כבר קיימת. כמה זמן ייקח עד שאפשר יהיה למרוח משחה באזור קטיעה ולצפות לצמיחתו מחדש של האיבר הקטוע – קשה לשער.
מה שבטוח – שיש לנו כאן עוד רמז מדעי מתוק המקרב אל הדעת את רעיון החיים הנצחיים המובטח במקורותינו. הבטחה שנשמעה פעם מופרכת לחלוטין, אך הולכת ומתקרבת בצעדי ענק – על פי נבואתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. חיים בגוף פיזי שמסוגל לשחזר ולהחליף כל רקמה פגועה, ולצמוח מחדש כל הזמן.
כפי שחזה רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש על תקופה זו, אכן אנו עדים להתפרצות הסכרים של "המים העליונים", כפי שמכונה חכמת התורה ושל "המים התחתונים", כפי שמכונה השכל האנושי, המדעי – גם יחד. התגליות ה"תחתונות" חוברות לחזונות המופלאים של החכמה העליונה. מה שנחשב פעם לבלתי נתפס בשכל וממילא לבלתי אפשרי על פי אמות מידה מדעיות – מתגלה כמציאותי ואפשרי. ועוד איך.