בפרשת ראה, כמו שאר הפרשות בספר דברים, משה רבינו מדבר אל עם ישראל לפני הסתלקותו מן העולם הזה, וזמן קצר לפני שבני ישראל חוצים את נהר הירדן ונכנסים אל הארץ המובטחת.
 
העליה הראשונה מתחילה בברכות של הקב"ה לישראל באם ישמרו את מצוות ה', וקללות באם לא ישמרו. בני ישראל מצווים להשמיד את כל הפסלים והמזבחות אותם ימצאו בכניסתם לארץ. לאחר מכן משה אומר כי בעתיד הקב"ה יבחר מקום מסויים שיהיה עבור קרבנות ושאר העבודות אותם עושים בזמן זה במשכן. המקום המדובר הינו ירושלים, בה נבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך.
 
העליה השניה מזכירה שוב את המקום אותו יבחר ה' בתור המקום היחיד שבו מותר להקריב קרבנות - הלא הוא ירושלים.
 
העליה ממשיכה בדיני שחיטה של בשר לאכילה. התורה אף אוסרת לאכול מדם בהמות וחיות, וכן מזהירה אותנו לשמור את כל המצוות. השכר על קיום שני הדברים הינו ברכת ה' לעושים ולבניהם אחריהם.
 
בעליה השלישי התורה מצווה לא ללכת אחרי אלוקים אחרים ולא לעבוד פסילים ואלילים, אותם על בני ישראל להסיר באופן מיידי. נאסר על בני ישראל אפילו לחקור ולדרוש אודות אופני עבודת האלילים. התורה גם מזהירה שלא לשמוע אל נביאי שקר, אפילו באם הם אומרים גם דברים אמיתיים. דינו של מסית לעבוד עבודה זרה הינו מוות.
 
העליה הרביעית כוללת מספר מצוות שמבדילות את עם ישראל משאר האומות. בתור העם הנבחר אסור לנו להשחית ולפגוע בגופנו, וכן אסור לנו לנו לאכול חיות או בהמות לא טהורות, ועלינו לאכול רק חיות שלהם יש את סימני הטהרה: מפריסה פרסה ושוסעת שסע. דגים צריכים להיות בעלי סנפיר וקשקשת על מנת להיות טהורים. לגבי עופות התורה מונה את כל העופות שאינם טהורים. כמו כן חובה לשחוט על פי דיני התורה, ואסור לאכול בשר בחלב.
 
בעליה החמישית מדברת התורה על הצורך לתת מעשר שני מתוצרת השדה (המעשר הראשון ניתן ללויים). את המעשר השני עלינו להביא לירושלים ולאכולו שם בשמחה רבה. יוצאים מן הכלל אנשים הגרים הרחק מירושלים, ולהם מעשר רב שקשה להביא לעיר הקודש, והתורה מתירה להם למכור את המעשר במקום מגוריהם ולהעלות את הכסף עימם לירושלים, שם יקנו אוכל ושתיה בכסף ויאכלו בשמחה.
 
העליה השישית כוללת את ההלכות של שנת השמיטה: בכל שבע שנים חובה על כל המלוים והנושים למחול על הנותר מהחובות של בעלי החובות. התורה אומרת כי אם נעשה כך, הקב"ה יברך את כולם ולא יהיו עניים בעם ישראל, ואנו נוכל לתת הלוואות לשאר האומות אך לא נזקק לקחת הלוואות מאף אחד. בעליה זו מופיעים גם כמה דיני צדקה.
 
העליה השביעית כוללת את הדינים של בכור צאן ובקר. בכל מקרה של בכור שנולד ללא פגם ומום, אסור לעבוד בו, ועל הבעלים להביאו לירושלים ולהקריבו קרבן, ולאכול את בשרו.
 
בעליה גם מוזכרים שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.