מיד אחרי ראש השנה, ורגע לפני סוכות, זורם העם היהודי בין חגי תשרי השונים, הנותנים אותותיהם לשנה חדשה בפתח. יום כיפור מיד יחל, אחד המועדים והחגים המשמעותיים, ורבים יעשו את דרכם מהארוחה המפסקת לקראת התעטפות בלבן, צום של יום אחד ותפילה בבתי הכנסת.

"לכל אדם בעולם, ולכל יהודי, יש נקודה עצמית-פנימית שהיא היא הווייתו האמיתית" מסביר הרב ליברמן, שליח חב"ד בקיסריה, על היום החשוב של העם היהודי. "באם להשתמש במילים מעולם ה"קבלה/חסידות". כשם שאדם יכול ללבוש בגד שלא תואם ואף נוגד את אישיותו, למשל עשיר הלובש בגדי עני, והבגדים למרות שיש להם תפקיד חשוב לא הופכים אותו לעני באמת, כי בפנימיות הוא נשאר עשיר, כך המעשים שלנו הם סוג של בגדים שאנו עוטים על האישיות שלנו, ולא תמיד הם תואמים לה. זה די ברור לנו כאשר אנו מדברים על אדם טוב שנכשל פעם אחת במעשה רע, אבל הרעיון הוא נכון גם כאשר מדובר על אדם שעושה הרבה מעשים לא טובים הרי שהם רק בגדים לעצמיותו ופנימיותו. וברגע שתפשיט אותו מבגדיו/מעשיו ותחזור לנקודה הפנימית – עצמית תגלה מולך אדם טהור ונקי.

"במהלך השנה, אנו בעיקר מתעסקים עם הבגדים - המעשים, אנחנו שופטים אחרים וגם את עצמנו לפי מעשינו ולא לפי הנשמה שלנו. אך האמת היא שלכל יהודי ישנה נקודה עצמית – נשמה, והיא שווה אצל כולם. מבחינת הנקודה העצמית אין הבדל בין משה רבנו לבין האדם הפשוט ביותר. כל אחד מעם ישראל הוא בנו של הקב"ה, כולנו יהודים במהותנו, בעצמותינו. "וביום כיפור, זהו אותו יום בשנה שבו באה לידי ביטוי אותה נקודה עצמית ופנימית של כל אחד מאיתנו. לכן, זהו יום של כפרה".

זה הזמן לסלוח

הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים 'עשרת ימי תשובה'. כתוב כי אלה ימים שבהם אלוקים נמצא קרוב יותר ופתוח לקבל ולשמוע את התשובה של כל אחד. לכן, בימים אלה, מרבים אנשים בסליחות. "ישנו המנהג המיוחד" מציין הרב ליברמן, "בו אנשים מבקשים סליחה האחד מהשני ומבקשים להתפייס, כי כתוב שיום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום - עבירות כלפי הקב"ה. אך לא על עבירות שבין אדם לחברו גם זה האחרון הוא פשע כלפי הקב"ה אך ישנו שותף נוסף - החבר שעליך לרצותו ואין כפרה עד שחברך סולח".

- למה החג כל כך נפוץ?

"המון אנשים צמים, אפילו כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות. זאת מכיוון שבחג באה לידי ביטוי הנקודה העצמית, שלא קשורה להתנהגות של האדם במהלך השנה. זהו מקום שממנו אפשר להתחיל הכל מחדש. יום כיפור הוא "יום עצמי", ע"פ המילה הקבלית. אתה מוחק הכל, מגיע ללוח המקורי שלך ועכשיו אתה יכול לכתוב את הסיפור החדש שלך. אם עד כה הסיפור היה לא טוב, ביום כיפור אנחנו חוזרים ללוח המקורי, בלי צבעים, לכלוך וקישקושים", הוא מתאר בסגנון אומנותי את הוויית החג".

- מהו חשבון הנפש שמתכוונים אליו ומקשרים אותו תמיד ליום הזה?

"'ההשקעה שלנו בניקוי הלוח'. במובן מסוים הקדוש ברוך הוא בעצמו, אף ללא התערבות של האדם, נוגע בלוח המקורי – מעורר את הנשמה של כל אחד כפי שהיא בעצמיותה, טהורה ונקייה. ולכן, יום כיפור הוא רלוונטי. הוא מזיז משהו גם אצל היהודי היושב בביתו ולא הולך לבית הכנסת להתפלל ולא משתתף בטקס. גם אצלו קורה דבר ביום הזה. הנשמה הפנימית שלו מאירה יותר".

אבל, הרב ליברמן עוצר לרגע ואומר, שהדברים גם תלויים הרבה בנו, בני האדם, ולא רק באלוקים - במשהו חיצוני. "אנחנו לא סומכים ומחכים רק על דברים שיבואו מלמעלה. לא מסתפקים בכך. אנחנו אנשים שצריכים לעבוד על עצמנו, לטפל בעצמנו. לכן, כל התהליך הוא חשבון נפש אישי עד החזרה ללוח נקי יותר מכל מה שחווינו במהלך השנה".

- איך התפילות בבית הכנסת מממשות את התהליך הזה?

"רוב התפילות ביום כיפור הן תפילות המורכבות מוידוי ובקשת כפרה. במהלך השנה, אתה מוותר לעצמך, ומתרץ את כל פשעיך. ביום כיפור אתה עומד מול האמת ומתוודה בינך לבין הקב"ה. 'עשיתי כך, פעלתי כך, לא נהגתי נכון במקרה הזה'. אתה נפתח. והתפילה היא כלי טוב מאין כמוהו לשם כך".

- וגם הצום

"זהו אספקט נוסף של אותו עניין. כל השנה אנחנו אוכלים כי לאישיות ולנשמה שלנו יש שותף והוא הגוף, שלו יש את צרכיו. הגוף הוא גם הפיזי וגם האישיותי. האישיות הזאת כוללת במהותה גם צדדים אגואיסטיים, אוהבת כבוד, כסף, כוח. ביום כיפור, באה הנקודה העצמית לידי ביטוי בנשמה, אנחנו לא אוכלים והגוף, בהרגשתו, פחות דומיננטי. נשארת הנשמה והעצמיות שלך".

הצום הוא הסימן המרכזי

המשפט "ועיניתם את נפשותיכם" לא מתייחס רק לאיסור האכילה וצום ביום כיפור אלא כולל איסורים נוספים ביניהם איסור נעילת נעלי עור, איסור מלאכה (כמו בשבת), איסור רחיצה וסיכת הגוף (נושא טיפוח הגוף - שימוש באיפור, מריחת קרמים או שמנים אסורה), ואיסור קיום יחסי-מין. בין מצוות היום קיימות חשבון הנפש, אכילת סעודה מפסקת וחזרה בתשובה.

- איך הגיעו הפרשנים למסקנה שהצום מממש את הפסוק: "ועיניתם את נפשותיכם"?

"כמו כל מצוות התורה, שחלקם ניתנו בתורה שבכתב וחלקם בתורה שבעל פה. אנחנו מאמינים שהתורה ניתנה בשני חלקים, ובדוגמא הזו, כתוב "ועיניתם את נפשותיכם". החלק השני הוא ההסבר, הכוונה. הדבר ניתן עוד למשה רבנו בסיני. הוא לא נכתב במפורש אך הוא עבר כמו נספח או הסבר לאותו קוד, לאותו משפט בסיסי".

- ומהו החלק המשמעותי ביום הזה?

"התפתחה תופעה שכביכול החלק המשמעותי הוא תקיעת השופר במוצאי יום הכיפורים. אך החשוב ביותר הוא קיום הצום. הצום עדיף, למשל, על הליכה לבית הכנסת. זה הביטוי הממשי ביותר לפסוק "ועיניתם את נפשותיכם". חשוב להבהיר שתקיעת השופר באה במוצאי היום כי היא אסורה ביום עצמו, כמו בשבת. תקיעת השופר, לאחר הצום, מסמלת רגע של שמחה, לאחר חווית ההתנקות וההיטהרות. אתה יכול להתחיל את השנה בצורה טובה ושמחה".

מנהג מרכזי נוסף, הוא מנהג הכפרות. בשווקים בעיקר ברחבי הארץ, ניתן למצוא אנשי דת המקיימים את המנהג, ובו נלקח בעל חיים (עוף או דג) ע"י המבקש לכפר על מעשיו בפני הבורא. במקביל, נאמר המשפט: "זה חליפתי, זה כפרתי, זה תמורתי; התרנגול הזה ילך למיתה ואני אלך לחיים טובים" וניתנת צדקה שתלך לנזקקים כחלק מחשבון הנפש האישי. "הדבר מבטא את הכרת האדם בעובדה שהיה ראוי לו אולי לקבל לפי התנהגותו עונש מוות", מסביר הרב את המנהג. "אך הבקשה מהקב"ה היא להמיר את העונש לעוף או לדג או לצדקה בכסף, וכך ניתנת הזדמנות נוספת לאדם לתקן ולשפר את מעשיו וחטאיו".

- ומה בנושא צער בעלי חיים והקשרו למנהג?

"האיסור לצער בעלי חיים הוא מצווה מהתורה ולכן את הכפרות יש לבצע בצורה המתאימה. כמו שישנם דיני שחיטה ברורים כך גם כל ארגוני ומשגיחי הכשרות בודקים שהחיה לא עברה צער בשלבי הגידול וכן במנהג הכפרות. לציבור הרחב ישנה פחות נגישות לקיים את המנהג בתרנגולות, ולכן את המנהג במקורו ניתן לקיים גם בדג או בכסף. קיום המנהג בכסף הוא אופציה לכל מי שרוצה ע"י מציאת עמותה ותרומת כסף לצדקה. גם כשמקיימים את המנהג בתרנגולות נותנים את הכסף לצדקה, אך במקרה של צדקה בלבד, נאמרת הברכה על הכסף כפדיון, כופר נפש למטרת צדקה לעניים. זו האופציה השכיחה והקלה יותר לרוב הציבור".