תַּקְצִיר: הַתַּנָּא הִלֵּל, בִּצְעִירוּתוֹ, עוֹבֵד קָשֶׁה וּמִתְפַּרְנֵס מְעַט. בְּכָל יוֹם הוּא מְחַלֵּק אֶת חֲצִי הַדִּינָר שֶׁמַּרְוִיחַ, חֶצְיוֹ כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי עֲבוּר פַּרְנָסַת בֵּיתוֹ. יוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד לֹא הָיְתָה לוֹ עֲבוֹדָה, וֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כֶּסֶף - לֹא הֻתַּר לוֹ לְהִכָּנֵס לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הוּא מְטַפֵּס עַל גַּג בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּמַקְשִׁיב דֶּרֶךְ חֹר הָאֲרֻבָּה לַמִּתְחוֹלֵל בִּפְנִים. 

מִצְאוּ אֶת הַנִּגּוּן הַחֲסִידִי הַמִּסְתַּתֵּר בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ.

"וְכָעֵת אֲנִי שׁוֹאֵל אֶתְכֶם – אִם בְּחַלּוֹנוֹ שֶׁל כָּל בַּעַל מְלָאכָה, תְּלוּיִים כְּלֵי מְלַאכְתּוֹ. הַאִם לֹא רָאוּי שֶׁעַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי – יִהְיוּ תְּלוּיִים חֲסִידִים?!"

"יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ ה' מְקַיֵּם. לָכֵן יֵשׁ לְבַקֵּשׁ כָּל דָּבָר טוֹב שֶׁצְּרִיכִים. וּמַה הַדָּבָר הֲכִי טוֹב שֶׁהֲכִי צְרִיכִים???"

הֶעָנָן שֶׁמֵּעַל הַמִּשְׁכָּן נִמְתָּח וְנִמְתָּח - הַסִּימָן שֶׁהִכְרִיז מֹשֶׁה מִתְקַיֵּם - הִנֵּה הֶעָנָן נִפְרָשׂ יוֹתֵר - עַל כָּל אָהֳלֵי בְּנֵי יְהוּדָה. צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן. עוֹד מְעַט מַתְחִילִים בַּמַּסָּע.