הם גרים במעלות. מאז שנישאו חלפו עשר שנים ועדיין לא זכו לחבוק פרי בטן. הם ביקרו אצל רופאים רבים, ניסו גם אפיקי רפואה אלטרנטיביים – אך מאומה לא עזר.
 
ד"ר גד בן דרור, חסיד חב"ד תושב העיר, הכיר את כאבם מקרוב. בהמלצתו, התיישב הגבר לכתוב מכתב לרבי מליובאוויטש מלך המשיח. רשמית, משייכים בני הזוג את עצמם לחוג הכיפות הסרוגות, אבל תמיד הייתה להם זיקה עמוקה לחסידות חב"ד ובמיוחד לפעילות המבורכת שלה לזיכוי הרבים.
 
האיש קיבל על עצמו, בהצעת ד"ר בן דרור, להתחזק במיוחד במצוות מסוימות – "כדי ליצור כלי רוחני, שיכיל את ברכתו האלוקית של הרבי". את מכתבו לרבי הכניס בין דפי כרך 'איגרות קודש' – סדרה בת עשרות כרכים שמכילה למעלה מרבבת מכתבים של הרבי – והמתין לברכה שתופיע.
 
ימים ספורים לאחר מכן, בליל שבת, חלם האיש חלום בו ראה את עצמו במרכז חב"ד העולמי (המפורסם בשם מספר הבניין '770'), עובר לפני הרבי ומקבל את ברכתו לילדים. החיזיון היה מוחשי מאוד.
 
כאשר פקח את עיניו, עדיין באישון לילה, חש צורך לחלוק את החלום עם רעייתו. הוא העיר אותה וסיפר לה מה שראה. היא לא כל כך הצטרפה לרגשנות שאפפה אותו. אולי מפני שלא רצתה לפתח סתם תקוות. "חלומות שווא ידברו", ציטטה לפניו את מאמר חז"ל וחזרה לישון.
 
גם בעלה חזר לישון, ושוב מתגלה אליו הרבי בחלום. פני הרבי האירו באור יקרות. בעיניו התכולות והחודרות הביט בו ואמר: "כאשר תגיע מחר לבית-הכנסת לתפילת שחרית, תמצא כי שליח-הציבור יהיה עורך-הדין דוב גלזר והוא יאחז ב'פסוקי דזמרה' (מזמורים שאומרים בשלב די מוקדם של התפילה). לאחר שיסיים גלזר את תפילת 'נשמת כל חי', יבקשו ממך להחליף אותו ולהמשיך במקומו כשליח ציבור".
 
כאשר התעורר האיש בבוקר, היה מסוקרן להיווכח אם אכן יתקיימו הדברים ששמע בחלום. הוא הזדרז להגיע לבית-הכנסת 'יהלום' בו מתפלל ומצא כי שליח הציבור הוא – כן... עורך-הדין גלזר. והוא אכן אוחז ב'פסוקי דזמרה'!
 
שערותיו כמו סומרו למקומן. חלפו דקות אחדות, גלזר סיים את 'נשמת כל חי', והתסריט המשיך להגשים את עצמו: האיש 'שלנו' התבקש על-ידי הגבאי להחליף את גלזר.
 
לא הצליח האיש להכיל את רגשותיו. הוא עצר את מהלך התפילה, השליך הס בקהל ושיתף את כולם בהגשמת החזיונות המופלאים להם זכה אתמול (בקטע זה בתפילה אסור לדבר, אבל האיש עצמו עדיין אחז בקטע שמותר לדבר).
 
באותו שבוע, היו החיזיון והתגשמותו לנושא מרכזי לשיחה אצל רבים מתושבי מעלות. החולם בעצמו, שזכה להתגשמות ה'סימן', כפי שכינה את מה שקרה בשבת בבית-הכנסת, חיכה כעת בדריכות להתגשמות הברכה הנכספת.
 
ואמנם – כעבור חודש זה הגיע. רעייתו התבשרה כי החלו להתרקם בבטנה חיים חדשים. אולם ההמשך היה לא נעים. בעקבות סיבוך מת העובר. צערם של בני הזוג היה גדול מנשוא.
 
ד"ר בן דרור חזר לפניהם על דברי הגמרא, כי הברכה שרויה דווקא בדבר הסמוי מן העין. "בפעם הבאה שתתבשר רעייתך – ואני בטוח שזה יקרה", אמר הרופא, "תנצור לשון ואל תספר על כך ברבים".
 
האיש קיבל על עצמו לא לפטפט יתר על המידה. לשמחתם הגדולה, לאחר שנה נפקדה האישה ובתום תשעה חודשים נולד להם בנם בכורם. בסעודת ברית-המילה השתתפו ידידים רבים, ושמעו מחדש את סיפור החזיונות שהקדים את לידת הבן, שנקרא נתנאל. הוריו ראו בו מתנה אמתית שהגיעה מהא-ל.
 
ברכה מופלאה נוספת קיבלו בני זוג אלה מהרבי – לקראת לידת בנם השני. אצל האם הצעירה התפתחו כאבים עזים ובלתי נסבלים בבטן, והיא מיהרה עם בעלה לבקר את הרופא. מהרופא נשלחה לבדיקת אולטרה-סאונד, בה התברר כי סובלת מדלקת התוספתן ועליה לעבור ניתוח מידי. הרופאים היו זהירים. "עליכם לקחת בחשבון כי לניתוח כזו יכולות להיות השלכות בלתי הפיכות על העובר", העמידו את בני הזוג על רגישות המצב.
 
שוב, בהמלצת ד"ר בן דרור, כתב האיש מכתב לרבי והכניסו בין דפי כרך 'איגרות קודש'. כאשר פתח את הספר לראות מה כתוב בעמודים החופפים למכתב, מצא כי הרבי מנחה שם לבדוק תפילין ומזוזות. לאחר שביצע את הוראת הרבי והעביר את התפילין והמזוזות לבדיקה, היה רגוע יותר. כעת, בלב שקט, נסע עם רעייתו למרכז הרפואי 'רמב"ם' בחיפה, כדי לעבור את הניתוח.
 
כמובן, ברכת הרבי הגיעה – ולתדהמת הכול, בוטלה התוכנית לניתוח. באורח פלא, בסתירה מוחלטת לממצאים שהוכיחו הצילומים – התרפאה האישה מסבלה ושוחררה לביתה. בבוא העת ילדה בן שלם, בריא וחמוד.