רִבְקָה הָלְכָה עִם אֱלִיעֶזֶר לְבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְנִשְּׂאָה לְיִצְחָק. וּמֵאָז, חָזְרוּ כָּל הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בִּימֵי שָׂרָה
הַגָּמָל שֶׁל אֱלִיעֶזֶר מְסַפֵּר:
יְלָדִים יְקָרִים, זָכִיתִי אֲנִי לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהַסִּימָן שֶׁעָשָׂה לְעַצְמוֹ אֱלִיעֶזֶר, כְּדֵי לָדַעַת מִיהִי הַנַּעֲרָה הַמַּתְאִימָה אוֹתָהּ יִמְצָא לְיִצְחָק. הָיָה זֶה לְאַחַר מוֹת שָׂרָה הַצַּדֶּקֶת, אַבְרָהָם אָבִינוּ הֶחְלִיט לְחַפֵּשׂ אִשָּׁה לִבְנוֹ יִצְחָק וְלִשְׁלִיחוּת זוֹ שָׁלַח אֶת אֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ.
אֱלִיעֶזֶר הֶחְלִיט לְבַקֵּשׁ מִכָּל נַעֲרָה הַיּוֹרֶדֶת לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַבְּאֵר "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם", וְהַנַּעֲרָה שֶׁתְּמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וְגַם תַּשְׁקֶה אֶת גְּמַלָּיו, תִּהְיֶה רְאוּיָה לְהִתְחַתֵּן עִם יִצְחָק. רִבְקָה הַצְּנוּעָה וּבַעֲלַת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, הָיְתָה זוֹ שֶׁהִתְנַהֲגָה כָּךְ. וְיוֹתֵר מִכָּךְ, הַמַּיִם עָלוּ לִקְרָאתָהּ! הִיא לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִתְכּוֹפֵף כְּדֵי לִשְׁאֹב מַיִם מֵהַבְּאֵר, רָאִיתִי זֹאת בְּמוֹ עֵינַי! אַחַר כָּךְ הִרְוֵיתִי אֶת צִמְאוֹנִי בַּמַּיִם שֶׁהֵבִיאָה...
אָכֵן, רִבְקָה הָלְכָה עִם אֱלִיעֶזֶר לְבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְנִשְּׂאָה לְיִצְחָק. וּמֵאָז, חָזְרוּ כָּל הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בִּימֵי שָׂרָה – הֶעָנָן קָשׁוּר לָאֹהֶל, הַנֵּר דּוֹלֵק מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַד עֶרֶב שַׁבָּת וְהַבְּרֵכָה שְׁרוּיָה בָּעִסָּה.