היֹה היו פעם סופרים, שכתבו עלילות דמיוניות רבות כרכים ומלל. הכתבים הופיעו כספרים וכמחזות תיאטרוניים, ולאיש לא הפריע שכל מה שנכתב, נאמר ומוצג שם לא היה ולא נברא. אנשים המריאו על כנפי הדמיון שסיפקו להם "יצירות המופת". והיה לכל זה גם שם: תרבות!
 
בשנים האחרונות חל שינוי מהותי. רבי המכר הם עיתוני החדשות, ושיאי הצפייה גואים סביב תכניות האקטואליה, תכניות דוקומנטריות למיניהן וסרטי טבע. כולם מתעדים את "הדבר האמתי" בזמן אמת. צלמים ועיתונאים מסכנים את חייהם בניסיונות נועזים להשיג תמונה אוטנטית או ראיון שטח חי מאזורי קרבות, צוללים בעמקי אוקיינוסים קפואים ומחרפים את נפשם למול מלתעות פעורות של כרישים נדירים. לעיתים, כפי שראינו בסוריה בשבועות האחרונים, אף משלמים על כך בחייהם.
 
אפילו סרטי המדע הבדיוני מעוגנים היום היטב בתיאוריות מדעיות. אמנם אנשים כותבים וקוראים עלילות, אך אי אפשר בשום אופן להשוות את העניין הציבורי בספרות, לפופולאריות לה זוכה האקטואליה. הריאליטי כבשה את השטח – בגדול.
 
מה קרה? פשוט מאוד: אנשים מחפשים את האמת. "ריאל" זה אמתי, וריאליטי – אמתיות. אנו חיים בתקופה עליה אמרו חז"ל: "והאמת תהא נעדרת". בתורת החסידות מוסבר, כי דווקא מצב זה מעורר בנפש תחושה של צורך באמת, שמתבטא בחיפושים נואשים אחריה. וכמו כל מי שמחפש משהו רוחני שאין לו, וממילא איננו יודע מה בדיוק הוא מחפש, הרי שחיפושים אלו עשויים להתרחש במקומות הכי פחות מתאימים.
 
אך בכל מקרה בני אדם כיום, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לאו – מחפשים את האמת – באמת. וזה ההסבר הפנימי לנהייה אחרי תכניות אמתיות המתארות מצבים אמתיים. תרבות שהיא תולדה של דמיונות שווא ומציאות בדיונית מנופחת הייתה לכולם לזרא. האנושות עושה הכול כדי לצמצם את המרווחים שבין הבזקי החדשות. ערוצי חדשות פועלים 24 שעות און ליין, כלומר – מביאים אליך את האמת בזמן אמת.
 
קרוב מאוד הרגע בו יתוודעו הכול למה שבאמת הם מחפשים. חלק מאתנו כבר יודע, וזה גם מובא במקורותינו: "וביקשו (וחיפשו) את השם אלוקיהם ואת דויד (משיח בן דויד) מלכם". חיפוש שיסתיים ברגע בו יתגלה הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לעין כול ויחולל את הגאולה האמתית והשלמה. האמת כולה, האמת האלוקית תהיה ברורה ולא ניאלץ עוד לחפש אחריה.