טיול בת-מצווה. זו הייתה העילה המוצהרת לנסיעה המאורגנת של משפחת גרינברגשיצקי לאוקראינה. עשר שנים לפני כן נפרדו רומן ואירנה מאוקראינה ועלו לישראל. כעת החליטו לחזור ולתייר בה.
 
לקראת הנסיעה, סודרה ויזה לכל בני המשפחה. רומן קיבל חופש מהעבודה לימי הטיול, והכול הסתדר מצוין. משפחת גרינברגשיצקי וגם קרוביהם שבקייב, אצלם התכוונו לשהות במשך הביקור, היו נרגשים מאוד.
 
הגיע יום הטיסה. בשדה-התעופה, קיבלה את פני רומן ומשפחתו פקידה חייכנית ונעימת-סבר. היא נטלה מרומן את הדרכונים והכרטיסים, לוודא שכול הנתונים תואמים. רומן הביט בה בשלווה, מצפה שתסיים את הבדיקה הפורמאלית ותעניק להם כרטיסי עלייה למטוס. השאלה שהפנתה אליו בפתאומיות, הפתיעה אותו כרעם ביום בהיר: "מדוע תוקף הוויזות של הילדים מתחיל רק ממחר?".
 
רומן לא הבין לחלוטין על מה היא מדברת. כאשר רכש את הכרטיסים וידא כי התאריכים תואמים לדרכונים, לוויזות ולכל התוכניות. הוא ביקש מהפקידה לתת לו את הדרכונים. הוא העיף בהם מבט, אחר חיוך בביטול. "נו, זה בסדר!", הושיט לה אותם חזרה. "אנחנו אמורים לנחות בקייב בתשע בערב ועד שנצא מנמל-התעופה תהיה השעה קרובה מאוד לחצות הלילה – הזמן בו נכנסות הוויזות לתוקף".
 
אולם הפקידה הסבירה לו כי הדבר בלתי אפשרי. "החוק האוקראיני אוסר עלינו להעלות נוסעים על מטוס, אם אין להם ויזה בתוקף לרגע הנחיתה".
 
"מה אפוא עליי לעשות?", הקשה רומן. הוא התקשה לעכל שמשהו בתכניותיהם משתבש.
 
"פשוט, לדחות את הטיסה ביום", השיבה הפקידה באדיבות.
 
מבחינת רומן, זו הייתה טריפת כל הקלפים. "אין לי אפשרות", ניסה רומן לבטל את רוע הגזרה. "קניתי חבילת כרטיסים מוזלת, שאין שום אפשרות לחולל בה שינוי".
 
"מתנצלת", המשיכה הפקידה באותו טון אדיב, "אין לי פתרון אחר".
 
רומן הרגיש כמי שחרב עליו עולמו. ילדיו בשיא ההתלהבות, הקרובים בקייב גם הם נרגשים, החופשה המסודרת מהעבודה – הכול עומד להיהרס בשל שעות ספורות של תוקף ויזה?!
 
אירנה, לעומתו, לא אמרה נואש. הייתה לה זיקה לחסידות חב"ד ובקרבה פיעמה תמיד רוח של אמונה. "רומן, אנחנו נתפלל, נבקש ברכה ותראה שהכול יהיה בסדר".
 
מבטו של רומן הסגיר היטב מה הוא חושב כעת. הוא לגמרי לא הבין איך אירנה לא מתייאשת בדיוק כמוהו. אירנה התעלמה מהמבט והתקשרה למי שמלווה רבים מצעדיה, הרב יעקב רייניץ מלוד. היא סיפרה לו את פרטי המקרה וביקשה כי יעתיר עליהם לפני הרבי מליובאוויטש מלך המשיח באמצעות 'איגרות-קודש'.
 
'איגרות-קודש' הוא שמה של סדרת כרכים המכילים אלפים ממכתבי הרבי בכל תחומי החיים. על בסיס דברי הרבי עצמו, נוהגים חסידים להפנות בקשות ושאלות אל הרבי דרך ספריו. לאחר הכנה רוחנית מתאימה וקבלת החלטה טובה, כותבים מכתב, מכניסים אותו אל בין דפיו של הספר, וכך מתברכים. בחלק ניכר מהפעמים גם מוצאים באורח פלא, בעמודים החופפים על המכתב שהוכנס, התייחסות מנחה מהרבי לנושא המבוקש.
 
בעוד אירנה משוחחת עם הרב רייניץ, חזר רומן אל אזור הדלפקים כדי לאסוף את כבודתם. הוא כבר השלים עם חזרתם הביתה. ליד הדלפקים, לכד מבטו אדם גבה קומה חנוט בחליפה ועניבה. לידו עמדה אישה, כנראה רעייתו, ואדם נוסף. הם נראו כמי שעומדים לטוס בטיסה שהם, גרינברגשיצקי עומדים להחמיץ.
 
לפתע ניגשה אל האדם הגבוה אחת הפקידות ושוחחה עמו. רומן ראה כי מצביעה עליו תוך כדי שמדברת ושיער כי סיפור הוויזה שלהם הוא נושא השיחה. רומן החליט לגשת בעצמו אל האיש ומבלי לדעת מיהו, התחנן לפניו כי יעזור להם. "למען הילדים. בבקשה! מדובר בסך הכול בשעתיים-שלוש שמהוות בעיה. לא מעבר לכך".
 
האיש הביט מהורהר ברומן ובבני משפחתו שבינתיים קרבו אליו, אחר הסתודד עם האיש שלצדו שנראה כעוזרו. מסתבר, כי אותו אדם היה לא אחר מאשר שגריר אוקראינה בישראל. הוא הורה לאתר את הקונסול ולצוות עליו להגיע מידית לשדה-התעופה עם החותמות הנדרשות, כדי לעדכן את הוויזות של הילדים. רומן שמע את העוזר פוקד על הקונסול להזדרז. "בעוד פחות משעתיים הטיסה שלהם!".
 
רומן צבט את עצמו לוודא כי איננו חולם. בעודם ממתינים לבוא הקונסול, חזר הרב רייניץ בטלפון אל אירנה ואמר לה. "הרבי בירך כי הכול יתהפך לטובה. אני בטוח כי אתם עוד תעלו על המטוס!". התשובה התקבלה בכרך יד של 'איגרות קודש' עמוד תמ: ...אפילו ענינים שאינם טוב הנראה והנגלה, מסוגלים ימי חדש זה, להפוך אותם לשמחה וליום טוב נראים לעיני בשר, יפעלו פעולה זו בעניניו הנ"ל.
 
משפחת גרינברגשיצקי עלתה על הטיסה והטיול הנכסף התקיים בדיוק כמתוכנן. השינוי המהותי היחיד היה ביחס של רומן ליהדות בכלל ולאמונה ברבי מליובאוויטש במיוחד. "אין לי ספק, כי תזמון מדהים כזה בו אפגוש את השגריר ושהוא יורה לקונסול לבצע צעד חריג שכזה – הוא נס של ממש".