שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
היהודי קפץ על הידיעה כמוצא שלל רב. הוא איתר את הבעלים של המטוס וביקש על נפשו. אולם הבעלים השיב את פניו ריקם. "מצטער, המטוס קטן מאוד וכל המקומות תפוסים".
כח אדר התשע"ח (15.03.2018)
גרשון שיכמן התנדנד בדבקות, עיניו היו עצומות ומפיו קלחו דברי תורה עמוקים ברהיטות מרשימה.
הערב חוגגים לגרשון בר-מצווה – באולמי בית שווידלר שבמוסקבה רבתי. דברי התורה העמוקים הם מאמר חסידות אותו לומד כל נער בר מצווה בחב"ד, והנוכחים כולם הקשיבו בדממה ובהשתאות לנער שהרצה בשטף. גרשון נראה ונשמע כאילו נולד למשפחה חסידית שורשית מדורי דורות. מי היה מאמין שזה ממש לא כך...
בשלב מתקדם של החגיגה, ניגש אל המיקרופון אביו של גרשון. נרגש כולו, ביקש לשתף את המסובים בסיפור שהכיר מקרוב. סיפור שהתרחש כאן במוסקבה לפני שנים מספר.
לתושב העיר, אזרח רוסי מדורי דורות, נודע כי הוא בן להורים יהודים וכי על פי תורת ישראל הוא יהודי לכל דבר ועניין. עד היום לא הכיר האיש יהדות מהי, והוא הסתקרן מאוד להכיר את הדת של עמו, שלו...
המשימה הראשונה שהציב לעצמו הייתה לימוד עברית. האיש הסתובב בחנויות ספרים במוסקבה ותר אחר ספרי עזר שיוכלו לסייע לו. בחנות ספרים שברחוב אוברסצובא, כאן בשכונת מרינה רושצ'ה – הציע לו המוכר ספר יחיד שיש בו עברית לצד רוסית. היה זה סידור בנוסח חב"ד עם תרגום לרוסית. האיש רכש את הסידור ומאז החל מדי יום לקרוא ולהתפלל לפי מה שהבין.
המשימה הבאה מבחינתו הייתה עלייה לארץ ישראל – להתחכך בטבעיות בין אנשים מעמו. הוא הגיש בקשה ל'אוביר' – משרד ההגירה הרוסי – אך שם דחו את בקשתו שוב ושוב. זאת למרות שמדובר כבר אחרי הפרסטרויקה. האיש שלנו לא נכנע והוסיף לבקש, ולבסוף קיבל היתר לנסיעה קצרה של כמה חודשים בלבד.
האמת היא, שנפשו של האיש קצה ברוסיה. הוא העדיף להגר לישראל. לפיכך החליט 'לחסוך' בהוצאות ולרכוש כרטיס הלוך בלבד. הוא התפטר מכל רכושו הדל שהיה לו במוסקבה והתכונן בהתרגשות לקראת עלייתו ארצה.
הימים היו ימי מלחמת המפרץ הראשונה. באותה תקופה הושבת קו הטיסות מרוסיה לישראל, ומיודענו החליט לטוס לקפריסין. משם, העריך, כבר תיקצר דרכו לישראל הסמוכה.
אלא שהדרך לא הייתה כל כך פשוטה. כאשר נחת בקפריסין, בדק פקיד הגבולות את ניירותיו ושאלו. לאן הוא ממשיך.
"לישראל", השיב.
"אבל אין כעת טיסות לישראל. גם לא הפלגות. ישראל נתונה במלחמה!", ניתן בו מבט קר וחקרני.
האיש התבלבל מעט. "אז אחכה כאן עד שתצא טיסה כזו". הוא היה תמים וכנה בכוונותיו.
אולם הפקיד הקפריסאי לא התרכך. "אין שום אפשרות לשחרר אותך ללא כרטיס המשך לישראל. מרגע זה אתה עצור, עד לטיסה הבאה למוסקבה, שתשיב אותך לשם"... האיש ניסה להתחנן על נפשו, אך ללא הועיל. הוא הושם אחר כבוד במעצר בתוך בית הנתיבות.
במשך כל הלילה לא עצם אותו יהודי את עיניו. הוא פתח את הספר היחיד שהיה אתו – הסידור, וקרא מתוכו בעיניים דומעות. 'אלוקים!', זעק ללא קול מקירות לבו. 'עשיתי כל מה שיכולתי כדי להתקרב אליך. השקעתי את כל כוחי ואת כל כספי. עכשיו אני לא יכול לעשות כלום. אנא, הצל אותי, שלא אשוב למוסקבה!
השכם בבוקר נכנס פקיד וציווה עליו להזדרז. "בשעה הקרובה תצא טיסה ישירה למוסקבה", הכין אותו.
משלים עם מר גורלו, שרך האיש את רגליו בעקבות הפקיד. בעודם צועדים, סובב לפתע הפקיד את ראשו לכיוון היהודי ואמר לו: "האמת היא כי בעוד כמה שעות יוצאת מכאן טיסה פרטית לישראל. אם תצליח לשכנע את בעל המטוס לקחת אותך אתו – הרווחת"...
היהודי קפץ על הידיעה כמוצא שלל רב. הוא איתר את הבעלים של המטוס וביקש על נפשו. אולם הבעלים השיב את פניו ריקם. "מצטער, המטוס קטן מאוד וכל המקומות תפוסים".
לבו של היהודי נשבר לרסיסים. "אולי בכל זאת?", התחנן כשפרץ דמעות קולח מעיניו. "אם לא תסכים – איאלץ לחזור לרוסיה. אנא!", ביקש בקול מורתח.
הדמעות, המבט המתחנן, כנראה נגעו ללבו של איש שיחו. "טוב, אם תסכים לשבת על רצפת המטוס תוכל לטוס אתנו".
כאן עצר אביו של נער בר-המצווה את הסיפור ופנה אל המוזמנים: "רבותיי, אני הוא האיש. זכיתי והגעתי לישראל ושם התקרבתי יותר ויותר ליהדות".
האב הנרגש עצר שוב ופנה אל הרבנים שנכחו במקום, כולם שלוחיו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח במוסקבה: "אתם אולי חושבים כי הקשר שלי עם חב"ד נולד מאז קיבלתם את בני ללמוד אצלכם. אולם דעו לכם כי הקשר נולד הרבה קודם לכן. הוא נולד ברגע שרכשתי את הסידור בנוסח חב"ד ברחוב הסמוך – לפני עשרים שנה"...
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il