ספר דברים נאמר על-ידי משה רבינו אל עם ישראל. יש בו חזרה על מצוות ואירועים עיקריים וגם מופיעות בו מצוות נוספות, הכול כהכנה לקראת הכניסה לארץ ישראל.
ספר דברים נאמר על-ידי משה רבינו אל עם ישראל. יש בו חזרה על מצוות ואירועים עיקריים וגם מופיעות בו מצוות נוספות, הכול כהכנה לקראת הכניסה לארץ ישראל.
ניתן היה לחשוב שיש להתייחס אליו אחרת מאשר אל ארבעת החומשים הראשונים, שנכתבו ישירות מפי הקדוש-ברוך-הוא. אולם מלמדים חז"ל כי גם חומש זה נאמר ברוח הקודש. ההבדל הוא, שאת החומשים הקודמים מסר משה לבני-ישראל כפי שהם נאמרו לו על-ידי השם ובחומש דברים הוא עיבד את התכנים והתאימם לעם. אך, חלילה, הוא לא בדה שום דבר מלבו.
ספר דברים משמש אפוא מין גשר בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה. כידוע, התורה שבכתב כשלעצמה באה ממקור גבוה שאינו מובן כראוי לבני אדם, והתורה שבעל פה 'מתרגמת' ומסבירה את מה שנאמר בתורה שבכתב. ניתן לטעות ולחשוב כי ברגע שהתורה מותאמת להשגה האנושית היא מאבדת מקדושתה וערכיותה. ואת הטעות הזו שולל ספר דברים. הוא מראה שגם כאשר מוסברת התורה ומעובדת עבור בני האדם היא נשארת אותה תורה. ספר דברים הוא חלק אינטגראלי מהתורה וכך גם התורה שבעל פה נחשבת גם היא לחלק מהתורה.
כאמור, את החיבור הזה של התורה אל ההבנה האנושית חולל משה לפני הכניסה לארץ ישראל וכהכנה אליה. כיום, אנחנו לקראת הכניסה המחודשת של כל עם ישראל לארץ ישראל – בגאולה השלמה – ולכן זכינו גם אנו לחיבור מיוחד במינו לחכמת השם: זכינו בדורות האחרונים להתגלותה של תורת החסידות, שנוגעת במושגים עמוקים מתורת הסוד ומנגישה אותם להשגתו של כל יהודי. כשאנו למדים בה, אנו מתכוננים לקראת וממהרים את הזמן של ההשגה המושלמת שתהיה לנו בכל הסודות הללו, בגאולה השלמה.
(ליקוטי שיחות חלק יט עמוד 9)
