השבוע אנו קוראים את פרשת תזריע-מצורע, שתי הפרשיות עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות במיוחד אמירת לשון הרע.
בפרשת השבוע - פרשת תזריע-מצורע, ממשיכה התורה את סיפור המאורעות, לאחר שבפרשיות צו ושמיני קראנו על כך שאהרן ובניו מונו להיות כהנים במשכן. שתי הפרשיות עוסקות בנגע הצרעת שהוא תוצאה רוחנית של עבירות במיוחד אמירת לשון הרע.
העליה הראשונה מתחילה עם ההלכות של אישה שילדה בן זכר, וההלכות של ברית מילה כאשר התינוק בן שמונה ימים. לאחר מכן ההלכות והדינים בלידת נקבה.
התורה מפרטת את תהליך הטהרה שדרוש אדם לעבור באם היה נגוע בצרעת, שהינה מחלה רוחנית הפוגעת בעור.
בהמשך, התורה ממשיכה את ההלכות של הצרעת, וכעת מובאים מקרים שונים של צערת בצבעים שונים והתפשטות שונה בעור. בעליה הזאת (וכן בפרשה הבאה, פרשת מצורע) נלמד על עוד סוגים שונים של צרעת, כולל צרעת בבגדים וצרעת בבתים. הצרעת מגיעה בדרך כלל כעונש מן השמים על מספר סוגי עבירות, בעיקר על הפצת לשון הרע, אך על עוד שלל עבירות נוספות.
אחר כך אנו קוראים על מקרה של צערת שהתחילה קודם כפצע שלאחר מכן החלים לגמרי ואז הגיעה הצרעת במקום בו היה קודם לכן הפצע.
המשך הפרשה עוסקת אף היא במקרה מיוחד של צרעת, בה היה פצע של כויה בעור, ולאחר שהתרפא כליל, הופיעה במקום צרעת.
התורה עוסקת גם בצרעת שהופיעה בראש או בזקן, המתאפיינת בכך שהשיער נשר מהמקום והותירה קרחת.
התורה מפרטת את סוגי הקרחות והצרעת שיכולה להיות במקום. כאן גם תהליך הטהרה של המצורע, הכולל יציאה ממחנה בני ישראל עד לריפוי הצרעת. רש"י מציין שהעונש הוא מידה כנגד מידה: הוא גרם לפירוד בין יהודים על ידי הלשון הרע שדיבר, וכעונש עליו להיפרד מיהודים.
חלק זה מסתיים בפרטי הכהנים שעליהם מוטל לבדוק את סוגי הצרעת והחליט האם הם טמאות או טהורות.
אנו קוראים על התהליך שהכהן מעביר את המצורע על מנת להיטהר מצרעתו. עליו להביא שתי ציפורים כאשר האחת נשחטת ואילו השניה משולחת לחפשי, ומדם הציפור השחיטה מזים עליו שבע פעמים. לאחר מכן עליו לטבול במקוה.
התורה ממשיכה בתיאור תהליך הטהרה, כאשר על הטמא להביא מספר קרבנות המוקרבים במשכן (או בבית המקדש) להשלמת טהרתו.
בהמשך מפורטות ההלכות לאדם שנטמא בצרעת ואין באפשרותו מצד מצבו הכלכלי להביא את קרבנות הכפרה. התורה נותנת לעניים אפשרות להביא קרבנות זולים יותר בהתחשב במצבם.
אנו קוראים על סוג חדש של צרעת המופיע בקירות הבתים. במצב כזה יש לנתץ את הקיר הנגוע. רש"י מציין כי התורה אומרת כאן שכאשר יגיעו לארץ תפרוץ צרעת שכזאת, והסיבה לכך היא שהאמוריים שהתגורו בארץ החביאו בקירות הבתים אוצרות רבים, ולשם כך הביא ה' צרעת שלא הותירה ברירה אלא לנתוץ אותם, ואז לגלות את האוצרות...
כאן מסתיים נושא הצרעת וההלכות הקשורות בכך, ומתחיל נושא טהרה של גבר ואישה בעקבות הפרשות מסוימות.
התורה מדברת על הפרשות של גבר הנקראות "זב", וכן מספר הלכות של טהרת המשפחה, אותם צריכים לשמור כל זוג נשוי, הכוללות סט של הוראות ובהן הטבילה במקוה אחת לחודש.
בסוף הפרשה מסיימת התורה את הנושא של טהרת המשפחה ושאר ההיבטים של טהרה וטומאה בפרשתנו.
