ד אדר התשע"ח (19.02.2018)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




שינוי בוטני
בזמן הגאולה יתרחש שינוי בוטני מדהים: גם אילני סרק יניבו פירות ראויים למאכל. בשטח האנושי יתרחש גם כן תהליך דומה: רשעים שעברו עבירות בזדון ישובו בתשובה שלמה, והתשובה תגרום לכך שכוונותיהם הרעות וחטאיהם יתהפכו לזכויות גדולות.


|
שתפו:  
חבד » פרשת השבוע


בתוככי הלב היהודי
ארון הקודש מגלם את נקודת היהדות, הניצוץ היהודי שמסתתר במעמקי הלב והוא נמשך מחלק "היחידה" שבנשמה השוכנת בעולם האצילות וקשורה ומיוחדת בה' ואינה רואה מאום מבלעדיו ורק הארה זעירה נמשכת לתוכי האדם ומשם מפציע האור

רבקה ערנטרוי
כו שבט התשע"ב (19.02.2012)

חב"ד
בתוכי הלב היהודי, מבינות לשכבותיו השונות, הפנימיות והחיצוניות יותר, שוכן לו המקדש ואורות הזריחה שמפציעים מהמעמקים, נזרים על כלי הקודש ומשם שופע ההוד אל מערכת האדם כולה...

אך מה היה למוח, הכלום אין המקדש שוכן בקרבו?

מאחורי למסך הפרוכת החוצץ שבלב, מבינות לכנפי הכרובים הסוככים על פרוכת הארון, בוקעת הארה של ארון הקדש ומאירה את המנורה בדרום, ואת השולחן שבצפון...

גם על מזבח הקטורת שעומד בינותם (הארון והמנורה) נופלות קרני ההוד ואינן פוסחות את מזבח הנחושת שעומד ניצב בחצר הלב החיצוני.

ארון הקודש הזה מגלם את נקודת היהדות, הניצוץ היהודי שמסתתר במעמקי הלב והוא נמשך מחלק "היחידה" שבנשמה השוכנת בעולם האצילות וקשורה ומיוחדת בה' ואינה רואה מאום מבלעדיו ורק הארה זעירה נמשכת לתוכי האדם ומשם מפציע האור.

אך, הכלום פוסח הוא את המוח?

ראשית מתעוררת הנשמה האלוקית והיא נגלית בתור מזבח הזהב הפנימי
שבלב, עליו נשרפת הקטורת ואשר ריחה המבסם הוא סמל לאורות הקודש עליהם מתענגת
הנשמה.

היא (הנשמה האלוקית) יורדת באש מלמעלה על מזבח הנחושת בחצר הלב, ומתוך בערה של לב גשמי, מתוך ניגון של הבל הלב ומתוך דבקות וחום, מכלה הנשמה בבערה הדקה שלה את אותה בערה תאוותנית של התמכרויות עזות של האדם ורק סיוע מלמעלה, של אש בתדמית אריה היורדת מלמעלה ומכלה, עשוי לגמול את האדם מבערה זרה זו.

ואח"כ מגחלי מזבח הנחושת החיצוני, מביאים גחלים לקרבן הקטורת, כי הנפש הבהמית שנעשתה זכה וטהורה, מעלה עתה ומנשאת את הנשמה אל אותה רמה עלאית אליה טרם הגיעה... 

אך הכיצד יוקד לו חום בצידו הדרומי של הלב? והרי הדרום הוא סמל למידה של קור מצנן, משיב נפש ומרגיע את הבערה, ואיך לפתע יוקד שם חום של לב מתוך גבורה ורוח של עוצמה?

ומשם עולים שבע רגשות בשלהבת המנורה... רגש צמא ונכסף אל הקודש משם נזרה עליו האור..

הרגשות שבקני המנורה פונים אל הקנה האמצעי, הוא הרצון, וקנה זה פונה לקדש הקדשים וסוחף עימו את שאר הרגשות שלא ימשכו עוד לכיוונים השליליים.

ובצפון הקר של הלב, מתוכי השולחן, שגם אליו הגיעה הזריחה מארון הקודש, מתחילה השפעה של ממש, כדרך לחם הפנים שעל השולחן, שממנו נמשך כל אור ושפע ומזון לכל העולמות...

הכיצד יכול הצד הצפוני והקר שבלב, שהוא בחינת גבורות וצמצום להשפיע?? 

המזבח הפנימי שבינותם, ממזג את השניים, אל תוך צפון הגבורה, המצמצם, הוא ממשיך חסד מצד הדרום, שם שוכנת המנורה, שהשולחן בצפון יתחיל להשפיע, ואילו מהגבורה שבצפון, מהשולחן, ממשיך המזבח הפנימי גבורה, בה תתרומם השלהבת מקני המנורה, בתשוקה, בצמאון, והיא מעוררת אח"כ את השולחן להשפיע...

והמקדש  התחתון הפרטי שבתוכי הלב היהודי, הוא שמעורר את המקדש הרוחני והעליון ברמותיו העלאיות להמשיך את אורו בעולם...

היריעות המקיפות הן סמל למקיפים הממשיכים את האור ממקורו והן נדמות לוח המקיף...

המגמה העילאית היא, שהאור ימשך לתחתונים, לאותו עולם מוחשי, חם, מבין ומרגיש ושלא ישאר בין חומות המוח הקר והאדיש, שאינו חש, שאינו מרגיש...

"וידעת היום והשבות אל לבבך"

מגמת הידע היא להסב אותו לכוון הלב, ולהחדיר אותו ללבב, לשני הלבבות...

ולכן כשפנה ה' אל משה וציווה אותו לבנות את המקדש, ביקש שתחילה יבנו את הכלים ורק אח"כ את היריעות.

הצווי האלוקי מורה על היעד, על המטרה.

המגמה היא שהשכינה תחדור אל כלי הלב, שיהיה תחושה ורגש חם בה, ורק כלי הלב יכול לחוש...

רק לב שמתעורר עשוי להמשיך אליו את השפע של המוח, וכלי המקדש שנצטוו לבנותם בתחילה, נועדו לעורר את המשכת המקיפים בסמל של יריעות המשכן והמשכת המוין ללב...

ואולם לאחר שכבר נוצרה ההתעוררות מצד הכלים, בחינת התעוררות פנימיות הלב, הרי שהיעד עתה הוא המשכת אורות המקיפים ולכן בפועל, תבע בצלאל שהמשכן יוקם תחילה ומשה, אכן, הצדיקו.

משה הודה כי שמו של בצלאל מהווה עדות חותכת לדבר, שהרי צל הוא מקיף, והמקיף נמשך לאחר התעוררות הלב, וצוויו של ה' לבנות את הכלים תחילה, נועד לעורר את המשכת המקיפים, בסמל של יריעות המשכן, אותן מסמל המוח.

בעבודת התפילה, מתעורר הניצוץ היהודי שבלב, ההארה הזעירה של הנשמה והמשאלה היא לייחד את לבבנו, ששני המזבחות יעבדו בתאום והנשמה האלוקית תבער את האש הזרה שבנפש הבהמית ואולם ברור זה מעלה ומנשא את הנשמה לאותן רמות שהיא טרם הגיעה... הדבר מתמשש בתפילת העמידה, בה הבטול של אי תזוזה, השתחוואה ודממה, מנשאם את הנשמה...

ואולם כל זה מתבצע רק לאחר השיר והשבח בתפילה שמברוך שאמר ועד לשמע, שם מוסב הידע שבמוח אל הלב "וידעת היום והשבות אל לבבך"...

כרובים זעירים אנו (כ' רב ) כדבר שמתרבה והכוונה לתינוק חמוד...ותפיסת המוחין שלנו כה מצומצמת, ואולם הבוגר רוחש חיבה לתינוק בשל תמימותו, בשל הזוך והטוהר שבו.   כל אותה תפיסתצהחומר העיוני שנתבאר להלן, היא כתפיסה של תינוק, רק בחינת ציון וסמל זעיר המסתיר בחובו אין סוף...

אך יום יבוא וכל הזוהר הטמון בדברי הסופרים שנתפס במודעתנו המצומצמת ככרובים אך נגע ברחש שבלבבנו, לפתע יגולה על הדרו, ואנו נחייך בגיחוך, הכלום, לזוהר העצום הזה נתכוונו בשעה שבטאנו סמנים.. ציונים זעירים??

ודוקא מבעד לכרובים מבקש ה' לגלות את כבודו לעמו ציון... בסימנים וציונים... 



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter