פרה אדומה היא הנושא של הפרשה.
אם אתם מרימים גבה או שתיים ויש לכם אלף שאלות על ה"פרה
אדומה", תרגישו בחברה טובה: שלמה המלך, החכם מכל אדם, אמר אודות הפרה
האדומה: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".
זה לא אומר, חלילה, שאין
אפשרות להבין, אלא אומר, שיש כאן אחד
האתגרים הלימודיים של התורה...
במסגרת זו לא נוכל כמובן להקיף אפילו חלק מהנושא, אז
רק נקודה קטנה:
בני ישראל נדדו במדבר
בסדר מופתי של 3 מחנות. במרכז צעד "מחנה שכינה" ובו המשכן. סביב
לו "מחנה לוויה" ואחריו "מחנה ישראל". כל הקרבנות נעשו במחנה
שכינה, אבל הכנת הפרה האדומה נעשתה מחוץ
ל3 המחנות. האנשים, שהתעסקו בהכנתה הצטרכו לצאת וללכת מרחק רב. למה?
ללמדך :
יש יהודים בתוך המחנה. הם גרים בבני ברק ובירושלים וגם בחיפה
ובתל אביב.
אתה יהודי? תשאל אותם. בטח, יענו לך. הם במחנה.
אבל יש יהודים אחרים. הם מעדיפים להוציא את עצמם מחוץ למחנה.
הם "אמריקאים", הם "אזרחי העולם " הם אולי אפילו
"ישראלים", אבל הם לא ששים להגדיר את עצמם "יהודים".
מי, למשל, הכיר בבית חב"ד בפונה, את ג'ואלה, הסניאסית המבוגרת, שנמצאת כבר 30
שנה בפונה? כשבני פגש אותה ברחוב בפעם הראשונה ושאל אותה אם היא יהודיה, היא ענתה
לו: האחיות שלי יהודיות...
OK, אז זה בדיוק ה'קטע' בהכנת
הפרה האדומה דווקא מחוץ למחנה...
אנחנו לקראת ימות המשיח. אף יהודי לא ישאר בחוץ...
(באדיבות חב"ד הודו)
