השבוע אנו קוראים על כלי המשכן שהכיל המשכן ועל השימוש בהם, וכן על בגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם במשכן.
בשבוע שעב קראנו את פרשת תרומה, בה פרטי ההדרכות לבניית המשכן (שלאחר מכן הוחלף בבית המקדש שנבנה בירושלים, תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן).
השבוע אנו קוראים על שאר הכלים שהכיל המשכן ועל השימוש בהם, וכן על בגדי הכהונה שלבשו הכהנים בעת עבודתם במשכן.
בעליה הראשונה התורה מתארת את שמן הזית שבו השתמשו על מנת להדליק את המנורה. התורה מצווה שהמנורה תהיה דלוקה במשך כל עשרים וארבע שעות היממה.
אהרן ובניו נועדים להיות כהנים והתורה מתארת את הבגדים המיוחדים שהוכנו עבורם. מדובר בחושן, אפוד, מעיל, כתובת, מצנפת ואבנט.
בעליה השניה אנו קוראים על אופן הכנת חושן המשפט. הוא מורכב מארבע שורות שבכל אחת משובצות שלוש אבנים יקרות, ובסך הכל שתיים עשרה אבני החושן, אחת כנגד כל אחד מי"ב השבטים. החושן מכיל את האורים ותומים, שדרכו ניתן לשאול את ה' שאלות ולקבל תשובות.
בעליה השלישית אנו קוראים את הפרטים וההוראות כיצד להכין את הבגדים לאהרן ולבניו, שאותם עליהם ללבוש בעת העבודה במשכן. עבודתו של אהרן היתה בקודש הקודשים, ובניו עבדו בשאר חלקי המשכן, כגון העבודה במזבח ועוד.
בעליה הרביעית התורה מתארת את התהליך והמעמד בו הוקדשו אהרן ובניו לעבודה במשכן. התהליך כלל את הבאתם לפתח אהל מועד, טבילה במקוה, הלבשתם בבגדי הכהונה (עליהם קראנו בעליה הקודמת), ולבסוף הקרבה של קרבן חטאת ושריפת קרבן על המזבח.
העליה החמישית ממשיכה לתאר את המעמד של הקדשת הכהנים. התורה מצווה את פרטי הקרבת הקרבנות, הן קרבן שמוקרב על גבי המזבח, והן קרבן שמונף תנופה לפני ה'. התהליך כולו לקח שבעה ימים של הקרבת קרבנות והלבשת הבגדים.
העליה השישית מכילה את פרטי שריפת הקרבנות של כבש אחד מידי בוקר ואחד מידי ערב – קרבן תמיד. המצוה חלה בכל יום ובכל עת, ומכיון שבימינו אין לנו בית מקדש להקריב את הקרבנות, אנו לומדים פרשה זו בתורה בתפילה במקום ההקרבה. בסיום העליה מבטיח הקב"ה לשרות בתוך בני ישראל.
העליה השביעית מתארת את הכנת מזבח הקטורת שמוצב לפני הפרוכת שנמצאת בכניסה לקודש הקודשים. הכהנים מקטירים על המזבח קטורת מידי בוקר כאשר הם מסדרים את נרות המנורה, ומידי ערב כאשר הם מדליקים את המנורה. התורה מזהירה אותנו שלא להקטיר קטורת זרה.