כא ניסן התשע"ט (26.04.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




היתרון שב'עקב'
זכה דורנו להיות דור 'עקבות המשיח'. כלומר: לעומת כל הצדיקים והחסידים שבדורות קודמים, אנחנו נחשבים לא יותר מאשר העקב שברגל. אך יש לנו את יתרון הסיום. דורנו הוא שמשלים את העבודה לקראת הגאולה, ועל שמו נקראת ההצלחה של הבאת הגאולה השלמה בפועל ממש.



|
שתפו:  
חבד » פרשת השבוע


בגדים יהודיים
סוגי הבגדים והשפעותיהם על האדם והמעלה המיוחדת של בגדי שבת

הרב יוסף קרסיק
ג אדר התשע"א (06.02.2011)

"ועשו בגדי קודש .. לכבוד ולתפארת"  
 
"תלבושת אחידה" 
 
פרשת השבוע עוסקת בבגדי הכוהנים, לכן נתמקד השבוע בסוגי הבגדים והשפעותיהם על האדם ובמעלה המיוחדת של בגדי שבת [כדברי רבינו ה"אבודרהם" ש"בגדי שבת הם כמו בגדי כהונה של הכהן הגדול"]. 
 
ראוי לציין את אופי הלבוש היהודי, שכבר מימי קדם, היו לעם ישראל, בקהילותיו השונות בארץ ובתפוצות, מעין "תלבושת" אחידה פחות או יותר, שהיא שמרה על "המסגרת היהודית" והטילה מחיצות ברורות בין ישראל לעמים. אפילו בזמני שפל רוחני, כמו בזמן הגלות האיומה במצרים, כשבשל צוק-העיתים, ישראל שקעו בארבעים-ותשע שערי טומאה - "לא שינו את לבושם, ולא חילפו את שמלותם", והמדרש מספר שזו היתה ה"זכות" שבגינה זכו לגאולה.
 
אמנם אין קדושה מיוחדת לסוג מסויים ומוגדר של בגדים, שהרי קיימים שינויים במסורות הלבוש היהודי ממדינה למדינה, ולעיתים אף מעיר לעיר, ומדור לדור, והבולט מכולם בצבע בגדי השבת - שבתקופת המקובלים ותלמידי הבעש"ט בדורות הראשונים, הם היו לבנים ולפני כארבע דורות החלו ללבוש בגדים בגוון שחור-כהה; אך בתוך כל קהילה יהודית למנהגיה, שמרו כולם על מסגרת לבוש ו"מדים" זהים, פחות או יותר.  
 
גם באגרות-קודש (יב, ע' שלה. ועוד) מיעץ הרבי - כנראה בקשר לבעיה חינוכית עם נער צעיר לימים - להקפיד על לבישת בגדים יהודיים הגודרים ושומרים על המסגרת המתאימה ומגינים מחבירה לדברים בלתי רצויים, "על-ידי תלבושת (יהודית דתית) לא יפגש כלל או על-כל-פנים לא יפגש לעיתים תכופות, עם נוער בלתי רצוי".  

בגדי כהונה ובגדי שבת 
 
א. מצווה מפורשת בתורה שכוהנים ילבשו "בגדי כהונה" בעת עבודתם במקדש, גם לכבוד המעמד האלוקי החשוב ביותר שהיה מאז ומעולם - מתן-תורה, נצטוו בני ישראל על בגדיהם "וכבסו שמלותם", שיהיו להם בגדים נקיים,
גם לשבת נפסק בשולחן-ערוך שלכל יהודי צריך שיהיו בגדים מיוחדים - "שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול, חייב כל אדם להשתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת כפי יכולתו, שצריך לכבד את השבת בכסות נקיה". 
 
לדעת המקובלים התואר האמיתי ל"בגד שבתי" אינו רק בגד יפה וחגיגי, אלא גם בגד שלא לבשו בימי חול אף פעם, וכן כתב אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך: יש אנשי מעשה מדקדקים שלא ללבוש בשבת מכל מה שלבש בחול, אפילו חגורה, מכנסיים וחלוק! 

סיפור מרתק על נעמי ורות 
 
ב. מקור הציווי לבגדי שבת נלמד מהמסופר ב'מגילת רות' ש'נעמי' ציוותה על 'רות' כלתה ללבוש בגדי שבת – הנה הסיפור: 
 
נעמי ובעלה אלימלך היו עשירים גדולים, שהתגוררו ב"בית לחם" עם שני ילדיהם 'מחלון' ו'כליון', אלימלך היה מנהיג ו"פרנס" הדור. לימים פרץ בארץ רעב, ועניים רבים התדפקו על דלתות ביתם בבקשת צדקה, בשל קמצנותו כי רבה, ברח אלימלך עם משפחתו לארץ מואב. 
 
ילדיהם הושפעו קשות מ"הדוגמא החיה" של הוריהם - ש"מכרו" ערכים רוחניים, מצוות ארץ ישראל, צדקה לעניים וכו', כדי לחסוך כסף - ואף הם "נפלו" והתרחקו מאוד מדרך היהדות, עד לקיצוניות הכי מרחיקת-לכת: הם התחתנו עם נשים נוכריות, עובדות עבודה זרה 'רות' ו'עורפה'. 
 
לימים נענשו כל בני המשפחה על מעשיהם הרעים: כל רכושם אבד, ואלימלך ושני בניו מתו. לאחר טרגדיות אלו החליטה נעמי, לשוב לארץ ישראל. כלתה רות הצטרפה אליה ואילו כלתה השניה, ערפה, נשארה בחוץ לארץ. 
 
מצבן בארץ היה חמור מאוד, לא היה להן פת לחם למחיה אז גילתה נעמי קרוב משפחה עשיר, בועז שמו, והיא מנסה להפגיש אותו עם רות כלתה, בתקווה שתמצא חן בעיניו, והוא יפרנס אותן ואולי אפילו יתחתן עם רות. 
 
לקראת המפגש המכריע, החשוב והגורלי, אומרת נעמי לרות "ורחצת וסכת, ושמת שמלותיך", תתרחצי, תלבשי בגדים כדי שתמצאי חן בעיני בועז. שואלים חז"ל מדוע היא ציוותה עליה "ושמת שמלותיך", "וכי ערומה הייתה"? ועונים: "שמלות מיוחדות - בגדים של שבת", כלומר נעמי ציוותה לרות ללבוש בגדי שבת. מדבריה למדנו עמצוות בגדי שבת - "מכאן אמר רבי חנינא, צריך אדם להיות לו שני עטפים (=בגדים): אחד לחול ואחד לשבת". 
 
לכאורה מפתיע שאת מצוות בגדי שבת לומדים מנשים אלו,שלא היו "צדיקות גמורות" בלשון המעטה, ומדוע התורה לא מצאה מקור חשוב ומכובד יותר ללמדנו את מצוות בגדי שבת? למה רות המאוביה, בת מלך רשע וגוי, ועובד עבודה זרה, מהווה מקור לימוד לבגדי שבת? 

דבר חיצוני בלבד?
            
ג. לפני שנתעמק בסיפור הנשים הללו (נעמי ורות) נדון במהות מצוות הבגדים - שכאמור לבית-המקדש, לשבת ולכבוד מתן-תורה נצטווינו על הבגדים - ולכאורה הדבר לא מובן: 
 
הרי מקדש, מתן-תורה ויום השבת הם עניני קדושה אלוקית עילאית, שצריך להתכונן אליהם מבחינה נפשית-פנימית, בנפש ובנשמה הרוחנית ומדוע נצטווינו לכבודם להחליף בגדים גשמיים? האם בשביל לקלוט את התורה, או כדי לעבוד את ה', יש הבדל איזה בגד לובשים? מה לארמון שבת-המלכה שכולו רוחניות ואלוקות, עם בגדי שבת נאים ומהודרים במובן גשמי-חיצוני? 

איזה משמעות יש ליופי גשמי עם הקדושה? 
 
ד. הסיבה הפשוטה לדבר כי למרות שבגדים מעטפת חיצונית על הגוף, הם משפיעים גם על נפשו הפנימית של האדם, והם מעוררים רגשי יראה וכבוד ומעדנים את תכונות הנפש. 
 
רוב בני האדם מושפעים מבגדיהם ומתאימים את הנהגתם לאופי בגדיהם: כשלובשים בגדים יפים ומכובדים - נוהגים בדרך-כלל בנימוס ודרך-ארץ; וכשלובשים בגדים מטונפים וקרועים - נוהגים בדרך-כלל אחרת. במקום שכולם לובשים 'תלבושת אחידה' קיים שיווין מסוים בניהול אורח החיים. הבגד עושה ומשפיע על הנהגת האדם. 
 
[גדולה מזו מצינו שאפילו בעלי-חיים מושפעים מהבגדים, ולכן שור מועד להזיק אדם הלבוש בבגדי שבת, אינו מועד להזיק אדם הלבוש בבגדי חול - "לפי שראה אותם במלבושים נאים .. וחשובים" (תוס' לב"ק, לז,א)].  

ההשפעה הרוחנית של הבגד 
 
ה. אבל בפנימיות התורה מוסבר שאין השפעת הבגדים פסיכולוגית בלבד, היא גם רוחנית אלוקית על-חושית:
בבגדים חבויים ומוּשרשים כוחות גבוהים מאוד, וכשלובשים אותם, הכוחות הגבוהים שבהם שורים על האדם. בגד אינו רק דבר חיצוני וטפל המשפיע על אדם מגושם וחומרי המקפיד על מראה חיצוני, אלא יש בו כוחות מיוחדים שאינם נראים בעיניים, והכוחות הללו פועלים ומשפיעים על נפש האדם השפעה פנימית ועמוקה. 
 
סוגים שונים של בגדים, כל בגד משפיע לכיוון אחר: "בגדי גויים" לטומאה, "בגדי יהודים" לקדושה ו"בגדי שבת" מוסיפים ומחזקים את אווירת הקדושה השבתית, כמשל ה'צמח-צדק' שבגד הוא ככנפי הציפור: בכנפיה היא עפה מעלה, אך היא יכולה לרדת עמם מטה לשאול תחתית. הכל תלוי בשורש העליון של הבגד, אם הוא מהקדושה או מהטומאה.  

בבגד כוחות רוחניים יותר מבאדם! 
 
ו. במילים אחרות: ההגנה שהבגד מספק לגוף אינה רק גשמית - מקור, חום וכדומה, אלא גם הגנה רוחנית - הבגד מקרב ומביא את האדם לבחינות הקדושה העליונה. למסתכל מהצד נדמה שהתנהגות האדם נובעת מהמראה החיצוני של הבגדים, אך באמת יש כאן סוד עמוק ונסתר, בגדי השבת משפיעים על תת-המודע של האדם, שיוסיף ויתקדש בקדושת השבת. 
 
הדברים מפורשים במדרש על הפסוק "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו": קדש אותו בעטיפה (=בבגד), "עטיפה שייך לקדושה, ה' יתברך ציוה עלינו שנקדש את יום השבת מימות החול לשנות ולהחליף הבגדים .. שהוא יום קודש לה'", כלומר שבגדי שבת הם בעלי עוצמה רוחנית גבוהה, והם משרים ביהודי את קדושה השבת, את ה"ויקדש אותו"! 
 
גם על בגדי כהונה אמרו בתלמוד "הכניסו לכהונה על ידי הבגדים"! "בזמן שבגדיהם עליהם - כהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהם - אין כהונתם עליהם. והם כזרים בבית המקדש"! לכן, אומרים חז"ל: "מה קורבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים", כי בגלל שיש בהם כוחות קדושה עליונים, הם שווי-ערך לקורבנות, והם "מכפרים"! ובחסידות כתוב: "נמצא יש בלבוש כוח יותר מהאדם המלובש בו"! 

סיפור נפלא על האחים רבי אלימלך ורבי זושא 
 
ז. סיפור מרתק על ראשוני אדמור"י החסידות ממחיש את כוחם האדיר של בגדי שבת: 
 
שני האחים הקדושים, רבי זושא מאניפולי ורבי אלימלך מליזענסק, הרגישו מידי שבת קדושה והתעלות. פעם התלבטו האם תחושתם אמיתית או דמיונית. החליטו לערוך ניסיון: באחד מימות החול הם ילבשו בגדי שבת ויערכו שולחן שבתי וכו', ואם גם אז הם ירגישו קדושה שבתית הם יווכחו לדעת שתחושתם בשבת אינה אמיתית, שהרי לא יתכן שגם ביום חול הם ירגישו את קדושת שבת. 
 
ואכן כך עשו, באחד מימות החול הם לבשו בגדי שבת וערכו את שולחנם הטהור עם כל עדת החסידים ממש כביום השבת, והנה הם חשו קדושה כבשבת. כשסיפרו זאת לרבם, הרב המגיד ממעזריטש, אמר להם: "אם לבשתם מלבושי שבת בדין הוא שתרגישו קדושתה, שכן למלבושיה יש כוח להמשיך את אור קדושת השבת אפילו לימי חול"! 
 
סיפור הפוך - אך עם מסקנה דומה, אירע לאחד מגדולי תלמידי האריז"ל, רבי ישראל נאג'רה, שפעם ישב בסעודת שבת וזימר את פיוטיו המיוחדים והנעלים והאריז"ל גילה שרבבות מלאכי מרום ירדו משמים להאזין לפיוטיו, אך מאחר שהוא ישב ללא הבגד והכובע השבתי, הסתלקו כל המלאכים כלעומת שבאו! וכשלבש את בגדי השבת - שבו כל אותם רבבות מלאכים! 

היתכן שהבגד נעלה מהאדם? 
 
ח. כמובן שהדבר מעורר פליאה ותמיהה: איך יכול להיות שבגד, שהוא דבר גשמי, יקדש את היהודי ואת הכוהן-הגדול?
הדבר נעוץ בסוד נסתר שמגלה פנימיות התורה: 
 
לכל הברואים בעולם יש 'שורשים' בעולמות העליונים שהם מספקים להם את כוח-החיים להתקיים ולפעול. משל למה הדבר דומה לעולם הצומח: כל עץ ושיח יונק מזונותיו משורשיו, ולמרות שהשורש חבוי במעמקי האדמה, ואינו גלוי לעין - חיי הצומח תלויים בו, אם נכרות וננתק את הצומח משורשיו - הוא יבול וימות; כך גם לכל ברואי העולם יש שורשים אלוקיים המספקים להם את כוח החיים, השורשים מוסתרים ולא גלויים, הם בעולמות העליונים, אבל בהם תלויים חיי הנבראים. ואם, תיאורטית, ננתק בין הנבראים לשורשם - מיד הם יחדלו לחיות. 
 
השורש הרוחני של הבגדים גבוה ונעלה מהשורש הרוחני של גוף היהודי, וכשלובשים אותם מתקרבים לדרגת הקדושה העליונה שלהם. הבגד משמש אפוא כ'צינור' להעברת הכוח האלוקי העליון אל היהודי הלובש אותו ביום השבת. 
 
בין "בגדי שבת" ל"בגדי חול" 
 
ט. למרות שכל הבגדים מושרשים בכוחות קדושה, יש הבדלים בין בגדי שבת לבגדי חול: 
 
ביום חול, עקב אווירת החולין והזוהמה שבעולם, הקשר של הבגדים בשורשם הרוחני מעומעם וחלוש, ממילא אין הם מקדשים את האדם הלובש אותם; אבל בשבת, בשל היותו יום קדוש, הבגדים דבוקים ומחוברים בשורשם העליון ואין חציצה בינם לבין השורש העליון שלהם, לכן הם מקדשים את האדם. 
 
לכן אומר אדמו"ר הזקן שבגדי שבת הטובים ביותר זה רק בגד שלא לבשו אותו מעולם בימות החול, כי אם לבשו אותו בימות חול, אפילו פעם אחת, הקשר שלו עם השורש הרוחני פגום, כי נדבק בו מזוהמת החול, והוא לא יכול להביא את הקדושה אל היהודי גם כשהוא לובש אותם בשבת; אבל בגדי שבת מחזקים את הקדושה השבתית.  

בין "בגדי יהודי" ל"בגדי גוי" 
 
י. היות ששורש כל הבגדים גבוה ונעלה, מדוע יש הבדלים בין סוגי הבגדים: בגדי היהודי מעוררים תכונות חיוביות וקדושות ובגדי הגוי מעוררים תכונות שליליות (כמסופר בתורה על יעקב, שלבש בגדי עשו הרשע ומיד שיקר ואמר "אנכי עשו בכורך")? 
 
מסביר הרב פנחס מקוריץ שאכן לכל הבגדים שורשים עליונים, אך בגדי היהודי והגוי שונים לחלוטין במקום יניקת השורשים: בגדי היהודי יונקים מכוחות קדושה, עולם הבריאה, "אור המקיף העליון". ובגדי הגוי יונקים מ'שיא הטומאה', 'היכל החמישים של הטומאה', דרגת הטומאה הנחותה והשפלה ביותר. לכן מי שלובש בגדי יהודי מוסיף ומתקדש, והלובש בגדי גויים נדבק בטומאה. 
 
אדמו"ר הזקן אומר שמשמעות המילה "בגד" כפולה: מלשון "בגידה", ומלשון "בא-גד", שפירושו "בא מזל-טוב" – והם כנגד שני מיני הבגדים: בגדי היהודי משפיעים לטובה והם בבחינת 'מזל טוב'; ובגדי הגויים משפיעים לרעה והם בבחינת 'בגידה'. 

מנעמי ורות למדים מעלת בגדי שבת 
 
יא. לכן לימדונו את מצוות בגדי שבת מנעמי ורות, כי מסיפורן מבינים גם את החשיבות הרבה וגם את הכוח העצום של בגדי שבת: 
 
החשיבות הרבה: הן היו עניות מרודות, בקושי היה להן מזון למחייתן, ובכל זאת נעמי ציוותה לרות ללבוש בגדי שבת - ללמדנו שבכל מצב כלכלי, עשירות או עניות, צריך ללבוש בגדי שבת. הכוח העצום: נעמי רצתה שרות תשתנה ותהפוך מגויה עובדת עבודה זרה, ליהודיה כשרה וצנועה, הראויה להינשא ליהודי - לכן אמרה לה ללבוש בגדי שבת, כי הם מספקים כוחות רוחניים העוזרים להשתנות ולהתעלות משפל ירוד למצב רוחני נעלה וטוב. 
 
רות עמדה לבצע מהפך קיצוני שאין-כמוהו, משיא הטומאה לשיא הקדושה: ממצב רוחני שפל ביותר - מואביה, עובדת עבודה זרה, בת מלך גוי, היא רוצה להשתנות ולהתעלות למצב רוחני נעלה ביותר - יהודיה כשרה ולהינשא לבועז היהודי. בסופו של דבר היא הצליחה במעשיה: התגיירה, התחתנה עם בועז ונעשתה צדיקה גמורה, עד שבמגילת רות משווים אותה לדרגת הצדיקות והקדושה של האמהות כ"רחל וכלאה"! ומצאצאיה נולד דוד המלך, מושיען של ישראל! אף מלך המשיח יהיה מצאצאיה! - איך הצליחה לבצע מהפך אדיר שכזה?! 
 
בגלל שהיא בצעה את דברי נעמי: "ורחצת - מטינופת עבודת כוכבים, וסכת - אלו מצוות וצְדקות, ושמת שמלותיך - אלו בגדי שבת", ההחלטה לעזוב את מעשי הטומאה, והעשיה של מצוות ומעשים טובים ולבישת בגדי שבת, הם אלו שהעניקו לה כוחות אדירים להתעלות לרמות קדושה גבוהות ביותר. 
 
נמצאנו למדים: א) שבכל מצב כלכלי שנמצאים צריך שיהיה בגדי שבת. ב) בזכות הבגדים שורה על האדם כוחות קדושה המסייעים לו להתעלות במעלות הקדושה והיראה. 
 
בזכות בגדי השבת נזכה במהרה בימינו לראות את הכוהנים בעבודתם לבושים בבגדי הכהונה



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter