כא ניסן התשע"ט (26.04.2019)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




היתרון שב'עקב'
זכה דורנו להיות דור 'עקבות המשיח'. כלומר: לעומת כל הצדיקים והחסידים שבדורות קודמים, אנחנו נחשבים לא יותר מאשר העקב שברגל. אך יש לנו את יתרון הסיום. דורנו הוא שמשלים את העבודה לקראת הגאולה, ועל שמו נקראת ההצלחה של הבאת הגאולה השלמה בפועל ממש.



|
שתפו:  
חבד » פרשת השבוע


מהותו של משה רבינו
משה רבינו התעלה בהתעלות גמורה מעל טובת עצמו - הוא היה מוכן להניח את עצמו לגמרי בצד, למען אחיו היהודים. באופנים כה רבים, מתארת מסירות הנפש הזאת את משה רבינו של דורנו.

נחמה גרייזמן
ג אדר התשע"א (06.02.2011)

למשה רבינו היו הרבה עימותים עם בני ישראל. היו מקרים שבהם בני ישראל התלוננו ואפילו חטאו. ואף כי המפרשים מציינים שלא תמיד הם היו אשמים לגמרי, בכל זאת אנו רואים שבמקרים מסוימים הם נענשו. זו הסיבה שבגללה הם לא נכנסו לארץ מיד, כפי שהקב"ה רצה, וזו הסיבה שדור יוצאי מצרים, מתו במדבר ועוד. לאחר אחד החמורים שבעימותים הללו, הוא חטא העגל, אמר ה' למשה רבינו: "ראיתי את העם הזה והנה עם קשה-עורף הוא, ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול". 
 
מה ענה על כך משה? הוא חילה את פני ה' באמרו שאם ה' לא ישא לחטאתם של בני ישראל אזי "מחני נא מספרך אשר כתבת" - מן התורה. משה הקריב את עצמו להצלת בני ישראל. והוא עשה זאת לא פעם ולא פעמיים. 
 
רוב המנהיגים הם תאבי שלטון. וזו המוטיבציה שמאחורי רצונם להנהיג. אנשים רצים לבחירות לנשיאות, לראשות הממשלה. הם מנסים להראות לכולם כמה מוצלחים ונפלאים הם. באמת, שאיפתם היא לקבל את התפקיד, וברגע שהם מקבלים אותו, הם לא ירפו ממנו תמורת כל הון שבעולם. הם אינם רוצים לרדת מגדולתם. האינטרסים של העם מענינים אותם פחות מאשר אלו של עצמם. לעתים קרובות, כל מה שהם רוצים הוא, היוקרה, כח השלטון, המשכורת והמעמד. 
 
וכך, כאשר משה רבינו אמר את המלים "מחני נא מספרך", הן היו חייבות להתקיים. ואכן, פרשת תצווה שונה מכל שאר הפרשיות, כי היא היחידה בתורה - מתחילת סיפור הולדת משה רבינו בפרשת שמות, ועד הפרשה האחרונה שבתורה - שבה שמו של משה אינו נזכר כלל. 
 
המפרשים מסבירים שבמקום למחוק את שמו מן התורה כולה, הוא נמחק רק מפרשה אחת, פרשת תצווה. אך למה דוקא "תצווה"? הרבי מסביר שאף כי שמו של משה רבינו לא הוזכר כלל בפרשת תצווה, הוא בכל זאת מוזכר בפסוק הראשון של הפרשה, במלה הראשונה ממש, אם כי באופן שונה ומוסווה. 
 
הפרשה מתחילה במלים, "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך...להעלות נר תמיד". "ואתה" מרמז כמובן למשה רבינו, אך במקום לקרוא לו בשמו, ה' אומר לו, "אתה". הרבי מסביר ששמו של אדם איננו מורה על מהותו. שמו של אדם איננו נחוץ לאדם עצמו, אלא לאחרים כדי שיוכלו לנקוב בשמו. אנו רואים שניתן לשנות את שמו של האדם, להוסיף לו שם או אפילו לבטלו. האדם איננו מקבל את שמו מיד בלידה אלא רק עם הכנסו לברית המילה - אצל בן, או בקריאת התורה הסמוכה ללידה - אצל בת. כלומר, שמו של אדם ניתן לו, לאחר שכבר היה בעולם זמן-מה. לפעמים זה רק יום, לפעמים - שבוע, ולפעמים יש צורך לדחות את הברית אפילו בכמה חדשים ובינתיים התינוק הוא בן בלי שם. ובכן, אנו רואים שמהותו של אדם היא מעל שמו שניתן לו כאן בעולם. השם אינו אלא גילוי, אכן גילוי נעלה, אך לא שם נרדף למהותו של האדם. 
 
כאשר אנו אומרים למישהו "אתה", זהו משהו נעלה יותר מאשר שמו. "אתה" מכוון לאדם עצמו - זה שלא ניתן להגבילו על ידי שמו. 
 
החסידות מבארת שזהו פירושה של המלה "אנוכי", המלה הראשונה של עשרת הדברות. מדוע "אנוכי" היא המלה הראשונה בעשרת הדברות? כי היא מתכוונת לה' עצמו, זה שלמעלה מכל שם או מידה. כל שמותיו של הקב"ה הרי הם גילויים, "לפי מעשי אני נקרא" אמר ה' למשה רבינו. כל שם מרמז למידה ממדותיו של הקב"ה. 
 
כאשר מישהו קורא לאדם מסוים טוב-לב, מבריק, יצירתי, או כעסן, הוא מתכוון לתכונותיו של אותו אדם, אך לא למהותו. האדם עצמו הוא משהו גבוה מכל תיאור. באופן דומה, וכמובן לאין ערוך יותר מזה, שמותיו של ה' מציינים מידות מסוימות, ואילו "אנוכי" מתייחס לו עצמו, שמעל ומעבר לכל השמות - לעצמותו ומהותו הנעלמת של ה'. 
 
הדבר נכון גם לגבי המלה "אתה" המציינת את הדרגה הגבוהה ביותר של האדם, זו שמעל ומעבר לכינויים ולתיאורים. כאשר מישהי אומרת "אני מחבבת אותך", אין הכוונה שהיא אוהבת את שמך או את אפך או את זה שאת כל כך טובה, או את העובדה שאמש הכנת ארוחה טעימה. "אני מחבבת אותך" - את עצמך, את מהותך. 
 
כאשר ה' מדבר אל משה רבינו ואומר, "ואתה תצווה", פירושו שהוא פונה אל המהות הפנימית של משה רבינו - לא לתכונותיו כמנהיג, לא לחכמתו, לא להשכלתו, אלא למשה עצמו, למקור של כל התכונות הללו. ואף כי שמו של משה אינו נזכר כאן כלל, אין לפרש זאת לשלילה - כאילו ה' הענישו. אדרבה, בגלל מסירות הנפש שהוכיח, בגלל נכונותו למחוק את עצמו מן התורה למען בני ישראל, מגלה אותו התורה כפי שהוא בעצם, במהות - "אתה", מעל ומעבר לשמו ולכל מדותיו ותכונותיו. 
 
הרבי ממשיך ומסביר את החלק הבא של הפסוק "...תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך..." - הזית מטבעו הוא פרי מריר. אם תקטפו זית מן העץ ותאכלו אותו כמות שהוא, הוא איננו נעים לחיך כלל וכלל. בכדי שהזיתים יהיו טעימים, או בכדי לעשות מהם שמן, ישנו תהליך מסוים שהזיתים צריכים לעבור אותו. אינני מומחית בהכנת זיתים, כך שאינני יכולה לומר לכן מהו התהליך, אך הוא קיים, ועל ידו נהפך הזית ממשהו מריר למשהו טעים. 
 
זהו משל לעם ישראל. כאשר יהודי עובד את ה', הוא אינו צריך לחפש דוקא את העבודה שיש בה נעימות ומתיקות ולומר למשל, "אני אעבוד עם האנשים המבריקים כי זה תענוג יותר גדול; אני אעשה מה שפופולארי; אני אעשה מה שקל לעשות". לפעמים יש צורך לעבוד עם "זיתים", גם כאלה שזה עתה נקטפו מן העץ. זה לא תענוג גדול; זה לא כל כך קל; זה לא כל כך פופולארי; וזה גם לא כל כך מושך. אין כאן סיפוק מידי. ובכל זאת, על ידי עבודתך, יכולים הזיתים להפוך למתוקים וטהורים. 
 
לזה, לפי דעתי, מתכוון הרבי כאשר הוא מדבר אודות הזיתים המרים. יותר קל לעבוד את ה' באופן שינעם לנו, אך אז עלינו לשאול, את מי אנו עובדים - את ה', או את עצמנו? אדם צריך לשאול את עצמו אם הוא אכן בוחר לעבוד את עצמו.

אך אם ברצונו לעשות את רצון ה', אזי לא תמיד זה נעים. זהו רעיון הזית. הרבי ממשיך לבאר את המלים "להעלות נר תמיד". במנורה היו שבעה קנים. אחד באמצע ושלושה קנים יוצאים ממנו לכל צד. כל ערב היה צורך להדליק ששה מן הנרות, מהנר השביעי הקרוי "נר התמיד" אשר דלק מערב עד ערב. אחד הנסים שהיו בבית-המקדש היה שנר זה אף פעם לא כבה. הפסוק משתמש בביטוי "להעלות" שפירושו כאן, להדליק. אך "להעלות" באופן מילולי רומז גם לכך שעלינו להשתמש בדברים הגשמיים של העולם הזה לתכלית רוחנית, ובדרך זו להעלותם לדרגה הגבוהה ביותר שבכוחם להגיע אליה.



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter