בשבוע שעבר קראנו את פרשת לך לך, כאשר בסיומה הקב"ה ציוה את אברהם למול את עצמו בברית מילה, ואכן אברהם ובני ביתו קיימו את המצוה.
 
העליה הראשונה מתחילה ביום השלישי אחרי ברית המילה, כאשר הכאב מהניתוח היה קשה ביותר, וה' הגיע לבקר את החולה. במהלך הביקור, אברהם ראה שלושה עוברי אורח, והוא רץ להזמין אותם לביתו. מאברהם אבינו אנו לומדים כיצד יש לקיים את מצוות הכנסת אורחים, וכיצד הוא דאג להם למאכל ומשתה.
 
האמת היא ששלושת האורחים היו מלאכים, אחד מהם הבטיח לשרה כי היא תלד בן באותה השנה.
 
בעליה השניה המלאכים עוזבים את אברהם על מנת להחריב את הערים סדום ועמורה. אברהם מנסה להתמקח עם הקב"ה ומבקש ממנו רחמים על הערים, כיון שיתכן שיימצאו בהן חמישים צדיקים. הקב"ה מסכים לכך, אך לפועל לא נמצא מספר כזה של צדיקים. אברהם לא מתייאש והוא מבקש עבור פחות ופחות, אך לבסוף לא נמצאו אפילו עשרה צדיקים בעיר.
 
בעליה השלישית המלאכים מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט שהינו אחיין של אברהם אבינו, הוא מבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם. לוט מכניס את האורחים לביתו, והקול יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה, ולעשות בהם שפטים. לוט מסרב, ובשלב זה המלאכים מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר, ומצוים עליהם לברוח להרים, לפני שהקב"ה מחריב את העיר.
 
העליה הרביעית ממשיכה בבריחתו של לוט, כאשר אשתו הסתכלה לאחור, והפכה לעמוד מלח. לבסוף, לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה, והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי המבול בזמן נח. לכן החליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן.
 
בסיום העליה אנו קוראים על לידתו של יצחק, להוריו אברהם ושרה. אברהם מל את בנו בן שמונת ימים, וכך היה יצחק הראשון שעבר ברית מילה בגיל זה.
 
בעליה החמישית התורה מספרת כי אברהם היה בן מאה שנים כאשר יצחק נולד, וביחד עם שרה נפקדו עקרות רבות מהעולם כולו. שרה הניקה תינוקות רבים, כדי להוכיח שאכן היא ילדה את יצחק למרות שהיתה בת תשעים.
 
לאחר מכן הבחינה שרה בהשפעה השלילית שיש לישמעאל על בנה יצחק ודרשה ממנו לעזוב את הבית. ה' אמר לאברהם: כל אשר תאמר אליך שרה - שמע בקולה.
 
בעליה השישית אנו קוראים כיצד המלך אבימלך ראה שהקב"ה מברך את אברהם בכל מעשיו,  ולכן ביקש לכרות ברית עם אברהם, שמצידו הסכים לכך.
 
בעליה השביעית אנו קוראים את סיפור עקידת יצחק, שהינו סיפור על מסירות נפש ואהבת ה'. העקידה היתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם.
 
כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה. אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו. רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו מלאך מן השמים שעצר אותו מהמעשה. מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו. ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע בקול ה'.
 
לאחר מכן התורה מספרת על תולדות המשפחה, ואנו מתבשרים על לידתה של רבקה - אשתו לעתיד של יצחק.