ספירת הכתר, הראשונה מבין עשר הספירות, מקבילה לעל-מודע בנפש האדם. דימוי הכתר מלמד שהיכולות השייכות לספירה זו סובבות את מודעות האדם כמו הילה. לכן הכתר מזוהה עם הכוחות הסובבים את ראשו של האדם, כלומר את שכלו המודע. הכתר הוא מקום משכנם של מגוון הכוחות והיכולות הנשמתיים שלא ניתן לזהותם ישירות או להפיק מהם תועלת באופן ישיר.

אולם, אף כי הכתר הוא מעל ומעבר לכל מה שגלוי ורגיל, הוא גם קשור בקשר ישיר עם הספירה הנמוכה ביותר, הגשמית ביותר, והנוכחת יותר מכל הספירות, הלא היא ספירת המלכות. כך נאמר בהקדמת תיקוני הזהר: "כתר עליון איהו כתר מלכות" (הכתר העליון הוא כתר מלכות).

ערכה המספרי של המילה כתר, 620 והוא מנינן המלא של מצוות ה' לעם ישראל: תריג (613) מצוות הכלולות בתורה שבכתב (חמשה חומשי תורה), הקרויות "מצוות דאורייתא", ו-ז (7) מצוות שנמסרו לנו בתורה שבעל-פה, הקרויות "מצוות דרבנן"[i].

והנה, בעשרת הדברות[ii] ישנן בדיוק כתר (620) אותיות, רמז לכך שכל 620 מצוות התורה (שבכתב ושבעל-פה) כלולות בעשרת הדברות[iii].

הקבלה מדמה את 620 מצוות התורה לתרך עמודי אור המקרינים מן הכתר אל המלכות, כמו עמודים המחברים את התקרה עם הרצפה. בחסידות מבואר כי עמודי אור אלה, מקיפים את נשמות ישראל, הממלאים במסירות אחר רצונו של מלך מלכי המלכים.

---

[i].     שבע המצוות דרבנן הן: א) נטילת ידים (לפני האוכל). ב) עירובין (עירובי תחומין, עירובי חצרות ושיתופי מבואות ועירובי תבשילין). ג) ברכות (לפני הנאה מהעולם כאכילה וכדו', לפני קיום מצוות, ברכות שבח והודיה וברכות באירועים מיוחדים). ד) הדלקת נרות שבת. ה) קריאת מגילת אסתר. ו) הדלקת נר חנוכה, ז) אמירת הלל (תהלים קיג-קיח) באירועים מיוחדים.
        את שבע המצוות ניתן לזכור בקלות על ידי ראשי תיבותיהן, המרכיבות את המילים נע בשמחה.

[ii].    שמות כ, ב-יד.

[iii].   הרבי מקומרנא ביאר בספרו היכל הברכה, פירושו החסידי על חמשה חומשי תורה, את ההקבלה המפורטת של כל אחת המצוות לאות השייכת אליה בעשרת הדברות.