ד אייר התשע"ח (19.04.2018)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




יש לנו כח!
ישנם הטוענים, כי מכיוון שאנו חיים במסגרת שמחייבת לעמול על הפרנסה ולעסוק בטרדות נוספות – אין כוח להתאמץ כדי להביא את הגאולה. אולם טענה זו נדחית על הסף, משום שכל מסגרת החיים הזו נוצרה מלכתחילה על-ידי הקדוש-ברוך-הוא כך שנעבוד דווקא בה כדי להביא את הגאולה.



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » חודש אייר


אף תפילה לא 'הולכת לאיבוד'

פסח-שני מלמד להתמיד לבקש על הגאולה, גם אם שיקולים הגיוניים מנסים להרפות ולהחליש את ההתמדה. הוא גם מלמד, כי אין דבר אבוד. אף תפילה לא 'הולכת לאיבוד'


ה אייר התשע"א (09.05.2011)

חב"ד

שלושים יום אחרי חג הפסח, בתאריך י"ד באייר, אנו מציינים חג פסח נוסף: פסח-שני. חג זה נולד בזכות קבוצת אנשים (יש אומרים שניים בלבד) שבשעה שעם ישראל חגג את חג הפסח במדבר – היו טמאים ונמנע מהם להצטרף לאכילת קרבן הפסח.
 
אותם אנשים לא ויתרו ובאו בתביעה אל משה רבינו: "למה ניגרע?". כעת אנו טמאים ואסור לנו לאכול קרבנות, אך אנו דורשים כי לאחר שניטהר – תינתן לנו אפשרות להשלים את ההזדמנות שהחמצנו.
 
עד כמה שמוזרה הדרישה – היא התקבלה בשמיים. הקדוש-ברוך-הוא הורה למשה לתקן את חג פסח-שני –הזדמנות חוזרת להקרבה ואכילה של קרבן הפסח.
 
*
 
כל עוד לא נבנה בית-המקדש, המשמעות המעשית של פסח-שני מסתכמת בכך שכמו בכל יום שנחשב לשמח – לא אומרים את תפילת 'תחנון', ובמנהג לטעום מצות. אולם ברמה הרעיונית יש לפסח-שני שני מסרים מיוחדים במינם:
 
א) אין דבר אבוד. תמיד הקדוש-ברוך-הוא סולח ונותן הזדמנות חוזרת. גם מי שהידרדר למחוזות טמאים ואפלים, ואין לו את מי להאשים בכך מלבד את עצמו – גם לו ניתנת הזדמנות לשוב בתשובה ולהתקרב לקדוש-ברוך-הוא.
 
ב) לתבוע ולבקש. אפילו במצבים שנראים חסרי סיכוי – לא להתבייש ולא להרפות מלבקש מהקדוש-ברוך-הוא את כל הטוב שבעולם. אם אותם טמאים במדבר היו מנתחים בהיגיון את מצבם ומתנהגים בהתאם – הם לא היו מעזים להעלות על דל שפתיהם בקשה כל כך מוזרה. חג הפסח נחגג בעיתוי מסוים מאוד – ביום בו התרחשה יציאת מצרים – ומי שמחמיץ את העיתוי, תהיה הסיבה אשר תהיה, אמור לכאורה להמתין לשנה הבאה כדי לחגוג את החג כהלכתו.
 
אלא שהללו התעלמו מכל שיקולי ההיגיון. בער בהם רצון עז להקריב את קרבן הפסח, ופיעמה בקרבם אמונה כי דרישתם לא תשוב ריקם. והגישה הזו הוכיחה את עצמה.
 
כך גם כל אחד בכל מצב שהוא, יכול לתבוע ולבקש לא להיגרע. חז"ל אומרים כי הקדוש-ברוך-הוא אוהב כל יהודי כמו שאב אוהב בן יחיד ואף יותר מכך. בן, במיוחד יחיד, מנצל את האהבה המיוחדת של אביו כלפיו לבקשות חריגות, גם אם הן מאוד לא הגיוניות. וזו בדיוק הדרך בה עלינו לנקוט. לבקש הצלחה, בריאות וישועה בכל תחום מצטרך – גם במקרים שנראים חסרי סיכוי, והבקשה נתפסת בעינינו כתביעה חצופה. זכינו להיות בנים אהובים לאב כל-יכול ששום דבר לא עומד בפניו, ואין מה שימנע ממנו למלא כל תביעה שהיא.
 
*
 
זהו גם ההסבר לכך שקרוב ל-2000 שנה אנו מתפללים ותובעים את הגאולה השלמה. אנו מבקשים לזכות כבר לחיים המושלמים, חיים של התגלמות הטוב ברמות שאף נברא לא חווה מעודו.
 
אם היינו נוהגים על פי כללי ההיגיון – אולי היינו אמורים כבר מזמן לחדול מלבקש. אם רבבות תפילות, שנישאו בפיהם של רבים וטובים מאתנו, אבדו לכאורה וירדו לטמיון מבלי שיצא מהן כלום – למה שהתפילות שלנו הן אלו שתשפענה? אולם פסח-שני מלמד להתעלות מעל לשיקולים ההגיוניים. לתבוע ולבקש ולהמשיך לבקש מבלי להרפות.
 
יותר מכך: הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מצטט מקורות קדומים שמלמדים כי אף תפילה לא שבה ריקם. אף תפילה לא 'הולכת לאיבוד', כי אין דבר אבוד. כל תפילה מקדמת אותנו בתהליך השמימי אל הגאולה בצעד נוסף, גם אם ההתקדמות הזו לא מזוהה עדיין בעולם הארצי שלנו. כל התפילות לגאולה פועלות, שמורות ומצטברות – וכל תפילה נוספת יכולה להיות זו שתכריע ותגרום להתגלות המשיח והתחוללות הגאולה השלמה בפועל ממש.




שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter