טו ניסן התשפ"ד (23.04.2024)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
חבד » פרשת השבוע » פרשות נוספות » ספר שמות » פרשת זכור


עמלק המקרר
"אשר קרך" הוא מצנן את החום הטבעי של נפש היהודי שנמשכת מאש ה' והוא לועג לתפיסה ואמונה בהשגחה פרטית בעולם שה' מסובב הכל לטובתו של היהודי והכרה כזו, אכן, מפיחה בו שמחה, אך עמלק "מקרר" ומפרש הכל כענין של "מקריות"... ובמילא הוא מנסה לשתק את רגשות התפעלותו של היהודי המעוררים אותו באהבה לאלוקיו

רבקה ערנטרוי
ז 'אדר ב התשע"א (13.03.2011)

נא להכיר: תחפושתו הפורימית אינה מסתירה על הגובה האדיר והמתנשא שלו. הפער הרב החוצץ בין הראשית שלו ואחריתו הוא אדיר מאוד.

אך בהיותנו נחשלים, עייפים ואינם קשורים הוא מתחזה לנו כהולך אורח מזדנב שאין בו כל איום לסכנה וזהירות יתר, אך פתע חולפת לה החמימות הנעימה שבקרבנו, ואנו חשים צינה. הרגש שבנו קופא ומילות ההתפעלות להערצה והחיבה נדומו בקרבנו.

מי הוא נגיף פוגע זה?

ראשיתו הוא סמל החוצפה והציניות ויחסו כלפי הזולת מתבטא בארס וזלזול, כשרגשותיו קפואים כליל ואינם מביעים כל שמץ של התפעלות והתרשמות...

אין זאת משום שהאינטלקט שבו צר מדי ומצומצם ואינו יורד לאותם רבדים עדינים של תפארת. חוצפתו היא הצהרה מתריסה על ריקנות מוחלטת ועל חוסר פרגון להעריך להתפעל והוא בולם בקרבו בשטתיות שכזו את אותם רגשות של השתוממות, של השתאות והתרשמות. יחס זה מופנה אף לרבונו של עולם.

"אשר קרך" הוא מצנן את החום הטבעי של נפש היהודי שנמשכת מאש ה' והוא לועג לתפיסה ואמונה בהשגחה פרטית בעולם שה' מסובב הכל לטובתו של היהודי והכרה כזו, אכן, מפיחה בו שמחה, אך עמלק "מקרר" ומפרש הכל כענין של "מקריות"... ובמילא הוא מנסה לשתק את רגשות התפעלותו של היהודי המעוררים אותו באהבה לאלוקיו.

ראשיתו הוא סמל היוהרה והשחצנות ושום זריחה של אורות ונסיונות לשנות דמות זו ולתקנה לא יועילו לשתק את הקור השטני הזה לנגד לזולת, לסתור אותה ולהתעלם כליל מאותם רשמים פלאיים שהיא מאצילה.

ואחריתו היא תנועה המזרזת ומאיצה את הרגש העצור לפרוץ על גדותיו ולטוע הרס  בגבורתיות שכזו, בחום ובסערה שאינם יודעים רסן, בעוד בראשיתו הוא בולם בחושיו ואינו מניח להם להכיר להתרגש ושלא תהיה בו כל נימה של התפעלות.

אין הוא מניח לאדם לשלוט ברגשותיו ולרסן אותם בתנועת אפוק של שתיקה או ביכולת להנמיך את לבו, כי אלה יעמדו לו לעצור בעדו את החימה האלימה.

וזה דוקא עמלק בתחפושת של גרוי והסתה, מדרבן לשפוך את החימה ולהגבירה בשצף קצף בו בזמן שראיתו מלגלג בנימה צינית:

"אין התפעלות" היא סיסמתו העוקצנית שמגמתה להביא את הזרימה השוקקת שבנו ואת עלץ הנעורים למצב של דום.

"אין התפעלות" היא הקוד של חרב רודנית בה מאיים עמלק על מי שחדווה עולצת בו, היות ונימיו העדינים קלטו את אורות הפלא המעוררים.

כשמו כן הוא: עמלק. תחושת המשטמה שלו ורגשות השטנה שבו מתבטאים במליקה. הוא משתמש בצפרני השטן שלו לערף את העורף ולנגד שלא תהיה גישה מהמוח אל הלב, כך שהקליטה המוחנית שבו העשויה להביא את הלב להתעוררות, תקפא על שמריה ולא תהיה בה זרימה נוחה וקלה אל הלב.   

ולאותם אותות ורמזים נעלמים ונסתרים, הוא אינו מניח שיבואו לגילוים ולתפישתם המעשית, היות וחרבו נטויה לשתק את החיים.

"מחה תמחה את זכר עמלק"! הוא ראוי לשבירה,זוהי הדרך היחידה לטהר אותו ולאפשר זרימה של ציונים ורשמים מראשית שמו של השם בסמל של "י- ה" אל אחריתו של שם ה' בסמל של "ו-ה".

"כי יד על כס י-ה, מלחמה לה' בעמלק" (בשלח)

עמלק (כס) מכסה ומסתיר על שם י-ה שלא יבוא לידי גילוי בשם ו-ה היות וענינו מליקה.. הוא אינו מניח להתבוננות בגדלות ה' לעורר את רגשות ההתפעלות של היהודי לאלוקיו... וכשהרגשות נדומו ונשתתקו, מי יתניע את המעשים ויפיח בהם נשמה, להפוך עולם מעשי זה לדירתו בתחתונים??

הוא הראשית היות והוא מהווה כח קליפה מנגד לאותה רמה של ראשית הספירות שהיא החכמה.

שבירת הכלים והסתעפות הנצוצות שנשמטו ונתלבשו בחומרי העוה"ז נתרחשו  בעולם הספירות בשלב שמתחת לחכמת ה', (בבינה) כי חכמה הוא כח המתבטל ומתאחד ואין שורר בו מצב של שבירה, ועל כן  אין שייכת בחינה של ברור ותקון לקליפה המנגדת לחכמת ה', היות ותקון שייך לותו חומר שנוצר במצב של שבירה ושלא התרחש בספירת החכמה. לקליפה זו רק מחיה ושבירה נאה כי שבירתם (כגון של כלי חרס שנטמאו) זוהי  תקנתם.

כל שמץ של חוצפה שמגמתה לערער את מעמדה של הסמכות העילאית באמצעים מנגדים של קור וצינה בהתנשאות שחצנית, יש למחות ולשבור. אין לחוצפה כל תקווה לתיקון.

ולכן קרא שמואל לשאול "הסכלת עשה" שהותיר את עמלק, היות וטעה שאול במחשבתו הסכלה כי יש לאגג מלך עמלק תקווה לברור ותקון, והוא לא ידע כי רק הכליון של עמלק ומחיתו הם האופן להפוך את העולם לדירה לה'. (ולא תקונו)
היכולת של היהודי להתנשא בנקודת העצם היהודית שלו ולהרקיע לאותם שחקי התנשאות של עמלק, תאפשר לו למחותו ולבטש אותו משם.

טיפין טיפין של מים המחלחלים לאבן, בוקעים אותה ויוצרים בה שקעועית... טיפין טיפין בעמלה של תורה ינשאו אדם לדרגה שהיא מתרוממת מעל השכל, ומשם יצליח לבטש ולהכרית את הקליפה, כך שהרצונות הזרים שלו הנמשכים אליו מקליפת עמלק יבוטלו...


ואותה התנשאות של עמלק שהבסיס שלה הם גורמים של טעם ודעת כגון חכמה, הון וחיל  עשויה לבוא לברורה, שעה שאדם מבין כי ככל שחכמתו מופלגה יותר ונשגבה יותר, הוא נדרש להשיג עוד.

הכרה זו מבטשת את מידת התנשאותו הנפסדת, וכן ההכרה שההון שלו והחיל שלו אינם מנוצלים דים, גם עשויה לטול ממנו את תנועת התנשאותו וזוהי הסיבה שתלמידי החכמים שלמדו תורה בבני ברק היו משלשלת צאצאיו של בני המן, שהרי המן ,אכן, הגזים בספרו לאשתו ורעיו את כבוד עושרו... אך התנשאות זו היתה נעוצה בסבות שעל פי טעם והגיון והיא עשויה לבוא לתיקונה ולמקור של המשכת אור התורה לתחתונים בבחינת החכמים שלמדו תורה בבני ברק. הכיצד?

"ראשית גויים עמלק" הוא הראש ותחילת העמים שהסמל שלהם הוא שבע מידות שליליות.

את כח המתאווה, את הרצון והחשק אין שוברים אך מבררים ומזככים.
את הגוף בו נתלבשה התאווה יש למחות ולעקור, וכן את כוחות המחשבה, דבור ומעשה השליליים בהם נתלבש כח המתאווה השלילי יש למחות ולעקור, אך הרצון והאנרגיה של החיים שנתלבשו בכלים אלו, יש לכוון ולפנות לאתרים הרצויים.

האפר שבפרה אדומה מורה אף הוא על אותו עקרון. יש לשרוף את הגוף בו נתלבשה התאווה, אך את הרצון וכח חיים משתוקק, מותירים בבחינת אפר.

הכיצד? החומר היסודי של כל גוף הוא העפר שבו ואליו נצטרפו האש, הרוח והמים...

העפר הוא סמל לכח הרצון שבחיים, שיש לשחרר מהכלים השליליים בו נתלבש הרצון, והדבר מתבטא בשריפת הגוף וע"י כך כלים יסודות הרוח, מים ואש המקבילים לכלים השליליים בהם נתלבש הרצון השלילי, והאפר לעומת זאת הוא התגלמותו של יסוד העפר שהוא הכח הבסיסי במערכת החיים והוא זה שנותר מהשריפה בבחינת הרצון ושעתה יכוון לכוונים חיוביים... (לקוטי תורה – חוקת)

עמלק הוריש לנו מידה חיובית בשל אותה התנשאות של טעם של המן בכבודו ועושרו, שבאו לברורם.

הדבר מתבטא ב"סוס" שרכב עליו המלך והמסמל ענין של גסות וחוצפה, שהרי סוס בגמטריא פעמיים "גס". יש התנשאות של חוצפה שאין לברר אך יש לעקור ולמחות ויש גסות שיש לברר... זוהי גסות שעפ"י טעם ודעת, שתהפך להתנשאות בדרכי ה'.

תלמיד חכם זקוק לשמינית של שמינית של גאווה, שהוא חלק אחד של התנשאות מתוך 64 חלקים, שהרי לחכמה ל"ב (32) נתיבות שכיוונם נע ברגש של התבטלות מלמעלה למטה, והלב חומד בל"ב (32) כיסופים שכיוונם מתנשא מלמטה למעלה ואולם ע"מ שאדם יצליח להמשיך הכל בכיוון של התבטלות מלמעלה למטה, עליו להתעורר תחילה בקו אחד של התנשאות הלב החומד.

שהרי סוס בגמטריא פעמיים "גס", הגסות הזו שלמעלה מטעם ודעת יש לבטל ולמחות ע"י התנשאות של עצם הנפש בקו של התבטלות ואולם את הגסות שעפ"י טעם ודעת יש לברר בהפיכתה לויגבה לבו בדרכי ה'...

ורק באותם רגעים של נחשלות וחולשה, רק באותן עיתות של חוסר התקשרות  בה' ובהיותנו פגיעים ועייפים, אז הוא נסרך לו ומבקש להזדנב אלינו.

"זכור את אשר עשה לך עמלק" זוהי הוראה להתבונן סביב, להיות ערנים ומודעים לו ומכירים באויב, כך שנמנע ממגעו הפוגע.

אין זו רק שכחה גרידא, אך זוהי הצהרה להתבונן בהתקשרותנו בה' ושתהיה זו זכירה שהיא נמשכת ממקור שהוא נקודת העצם היהודי והיא מתנשאת למעלה מטעם ודעת. היא תהיה חקוקה בלבותינו במשך כל שעות היום ועל ידה נרקיע אל ראשיתו של עמלק ונמחה אותו מסתתר בתוכי מגוון תחפושותיו...

(עפ"י מאמר לפרשת זכור, ספר המאמרים ה'תשי"ח)



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter