דווקא כשתשקיע בעסק כמו יהודי, כשאת הנשמה אתה משאיר בחוץ, בכיוון החיים הרוחניים המתאימים לה, אז תקבל בכלי שהכנת את הברכה האלוקית.
משה רבינו מקהיל את בני ישראל ואומר להם, בין השאר:
"ששת ימים תֵעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון".
חז"לינו לומדים מהפסוק, כי "כשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת כך נצטוו על המלאכה". כשהמלאכה של יהודי נעשית על פי תורה – אף היא עבודת ה'.
משה אינו אומר לעם "תעשו מלאכה" - אתם תעבדו, אלא "תיעשה" (בצירה ולא בפתח), כאילו העבודה תיעשה מעצמה, בלי שאתה תשקיע בה כוחות.
והנה לכם הגישה היהודית לעבודה ולפרנסה:
תעבוד, תרוויח, אבל תשאיר את העבודה בפרופורציה הנכונה לה - אמצעי לפרנסה, שהיא לא תהפוך לתכלית חייך. חייך האמיתיים יהיו חייך הרוחניים - לימוד תורה, עשיית מעשים טובים.
ואולי, אם לא תשקיע את כל הנשמה בעבודה - לא תהיה הצלחה בפרנסה?
כאן כמו כל יהודי טוב, חייבים להתמלא באמונה.
אתה משקיע אמנם בעבודה, אבל תזכור, שאתה יוצר סך הכל 'כלי', ירצה אלוקים והוא יתמלא בברכה, וחלילה אם לא...
דווקא כשתשקיע בעסק כמו יהודי, כשאת הנשמה אתה משאיר בחוץ, בכיוון החיים הרוחניים המתאימים לה, אז תקבל בכלי שהכנת את הברכה האלוקית.
