זה היה הכישלון החמור ביותר בתולדות עם ישראל. ימים ספורים לאחר שקיבלו את התורה במעמד הר סיני סגדו בני ישראל לעגל זהב.
 
על פניו, היה חטא העגל אירוע חסר פשר לחלוטין. זה עתה נחשפו בני ישראל לגילוי אלוקי שלא נראה כמותו אי פעם. הם שמעו את הקול הכביר שרעם מקצה העולם ועד קצהו – 'אנוכי השם אלוקיך' – ונוכחו לדעת בוודאות מיהו ריבונו של העולם. שלא לדבר על כך שלא מכבר, שבועות ספורים קודם לכן חוו בהתפעמות את נס קריעת ים סוף, שחתם את שרשרת הנסים המדהימה שליוותה את יציאתם ממצרים. אז איך הם יכלו להתכחש לכל זה? כיצד היו מסוגלים להפנות עורף לקדוש-ברוך-הוא ועוד להחליף אותו במה – בעגל יצוק זהב?!
 
*
 
מלמדים חז"ל כי השטן בכבודו ובעצמו עבד על עם ישראל שעות נוספות. הוא נתלה בכך שבמעמד הר סיני הבטיח משה רבינו לעם ישראל כי ירד מההר לאחר ארבעים יום, וביום ה-39 הוא (השטן) הוביל את עם ישראל לפתח חישוב מוטעה כאילו היום כבר היום הארבעים – ומשה לא שב!
 
השטן לא הסתפק בזאת. כדי להסיר ספק מלב אלו שעדיין נתנו סיכוי לשובו של משה, הוא הראה לכולם חיזיון שקרי כאילו גופתו של משה מוטלת במיטה במרומים.
 
עם ישראל הפך תוהה ומבולבל. מיליוני אנשים במדבר, נטועים בין שמיים וחול אינסופיים, איבדו עשתונות. מה יהיה אִתנו? מי ינהיג אותנו? וכך נולד הרעיון ההזוי לסגוד לפסל מעשה ידיהם.
 
בימינו, לא עולה בדעתו של יהודי שפוי להשתחוות לגוש מתכת, גם מבלי שהגילוי האלוקי של מעמד הר סיני חי בזיכרונו. הסיבה לכך היא אחת מהשתיים: או שהוא מודע לאמונה בקדוש-ברוך-הוא, או שהוא לא מחפש להאמין בשום דבר.
 
מי שמחפש להאמין ומסיבה כלשהי מתכחש לאמונה האמתית – אכן מגיע בסופו של דבר לרעיונות הזויים לא פחות מהעגל. יעידו על כך אלו התועים במזרח ומשתתפים בפולחנים זרים ומטורפים בדיוק כמו המחולות שהיו סביב העגל.
 
*
 
האמונה בקדוש-ברוך-הוא היא נכס טבעי של הנשמה היהודית. איננו צריכים להמציא אותה, אלא פשוט להתחבר אליה.
 
ישנם בינינו כאלה שנרתעים מכל מה שמדיף ריח של אמונה, כי הם חוששים להידמות לאלו שחוללו סביב העגל או לאלו שעורכים טקסים מטופשים אחרים. אמנם מדי פעם מדגדג אותם זיק האמונה שקיים בתוך תוכם ומנסה איכשהו להתפרץ – אך הם מחניקים אותו. לא נותנים לו להתבטא, פן יבולע לדימוי השכלתני העצמי שלהם.
 
אבל הם סתם בורחים מעצמם. כי יהודי מטבעו הוא מאמין. הדרך להימנע מהיסחפות לרעיונות הזויים ומוזרים אינה על ידי בריחה מהאמונה, אלא על ידי ביטוי נכון שלה.
 
מי שרוצה להיות מבוטח כי לא ייסחף לביטויים מעוותים של אמונה, צריך פשוט ללמוד מהטעות של אבותינו שבמדבר. באותה מידה שהם יכלו להימנע מכישלון העגל החמור אילו לא היו מוכנים לקבל את האפשרות שמשה רבינו, צדיק הדור ומנהיגו טעה – כך גם בכל הדורות נחסכו ממעידות ושמרו על אמונה בריאה אלו שהלכו לאורם של מנהיגי ישראל, הצדיקים שבכל דור ודור, המכוונים ומורים את הדרך הישרה והנכוחה.
 
בדורנו, צדיק הדור ומנהיגו זהו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. מי שנצמד לדבריו – מובטח לו כי הוא בדרך הנכונה והבריאה. מי שנצמד להוראותיו כיצד לבטא את האמונה – מובטח לו כי הוא בדרך הישרה המובילה לגאולה השלמה שתבוא תכף ומיד.