אנשים שנחשפים לנכונות הבלתי מסויגת מצד שלוחיו של הרבי מליובאוויטש לעזור לזולת מבלי לבקש תמורה, מתפעלים מה מניע אותם. מה גורם להם לרצות לסייע לאנשים שלא רק שאינם נמנים על מעגל הידידים הקרוב שלהם, אלא הם אף רחוקים לחלוטין מהשקפת עולמם ומדרך חייהם.
 
במיוחד כאלה שמרבים להסתובב בעולם, ובכל מקום שמגיעים הם נתקלים בשלוחים ובפעילותם ההתנדבותית – משתאים בכל פעם מחדש. הן מעצם המגורים של השלוחים בחורים נידחים, ללא החברה הטבעית שלהם בה גדלו וצמחו והן מהאנרגיות הבלתי נדלות שלהם לחייך, להאיר פנים ולהציע ממרכולתם הרוחנית והגשמית לכל יהודי באשר הוא.

                                                          *
 
ההסבר הוא בעצם מילה אחת: אהבה. השלוחים אוהבים את מה שהם עושים, וכשעושים מתוך אהבה – אף פעם לא נגמר הכוח.
 
השאלה היא איך באמת הם הצליחו לרכוש אהבה כזו גדולה לעשייה המבורכת שלהם. איך אפשר לאהוב אידיאלים, נעלים ככל שיהיו, עד כדי שממש מתמכרים אליהם. מילא היה מדובר באדם אחד או שניים, אפילו בעשרה או עשרים – ניתן היה להתייחס לכך כאל תופעה נדירה של משיכה עזה לאידיאלים נאצלים. אולם מדובר במאות ואלפי שלוחים שמזוהים עם ה'חיידק' הזה. כך שחייבת להיות לאהבת האידיאלים הזו איזשהו הסבר משכנע.
 
וגם על כך התשובה היא מילה אחת. אותה מילה: אהבה. השלוחים אוהבים בכל ישותם את הרבי. אין להם בחייהם אושר גודל יותר מלהסב קורת רוח לרבי. כדי למלא את רצון הרבי הם מוכנים לחיות בתנאים לא תנאים ולעשות הכול. העיקר שתהיה לרבי נחת.
 
האידיאל הנאצל של אהבת ישראל זורם בעורקיהם של השלוחים מכוח אהבתם לרבי. כאשר אוהבים מישהו באמת, מוכנים לעשות למענו הכול. והדבר הכי גדול שאפשר לעשות למען הרבי הוא לאהוב כל יהודי ולעזור לכל יהודי.
 
מי שזכה להיות בד' אמותיו של הרבי יכול להעיד על עוצמת האהבה הקורנת ממנו לכל יהודי, לא משנה כיצד הוא נראה ומאיזה רקע הוא מגיע. אהבה מסוג האהבה שיש לאב אל בניו, שאינה מותנית בשום תנאי. ושלוחיו של הרבי מחזירים לרבי אהבה. בשם האהבה הזו הם מתאמצים ועושים את מה שאהוב על הרבי.
 
                                                          *
 
בפרשת מטות-מסעי, אנו קוראים פרק באהבה אל רבי. בני ישראל נצטוו לנהל מלחמה נגד מדיין, וכאשר נודע להם כי לאחר המלחמה הזו יסתלק משה רבינו מן העולם, התנגדו לצאת אליה, כפי שמפרש רש"י. אהבתם הגדולה לרבם גרמה להם לא לרצות לשתף פעולה בתהליך שיוביל להיפרדותו מעמם.
 
כך גם השלוחים ובעצם כלל החסידים של הרבי. מתוך ידיעה כי כאשר ממלאים את רצונו של הרבי מתחברים אליו – שווה לנו לעשות מה שהרבי רוצה, גם אם מחיר המאמץ כבד מאוד, ובלבד שלא להיפרד מעמו.
 
במיוחד, שבשונה ממלחמת מדיין, בה הרצון לא להיפרד מהרבי גבל בהתנגדות למילוי הרצון האלוקי – הרי שאצלנו אין חלילה סתירה בין הרצון לא להיפרד מהרבי לבין הרצון האלוקי. אדרבה, כאשר מתחברים אל הרבי על-ידי שממלאים את רצונו להביא את אור היהדות ולהגיש עזרה לזולת, עושים בדיוק את מה שאבינו שבשמיים רוצה שנעשה.
 
אהבת ישראל היא הדרך גם להגשים את משאת חייו הגדולה של הרבי, שהיא בעצם משאת הנפש של עם ישראל לדורותיו: ביאת הגאולה השלמה ובניין בית המקדש השלישי. אז נזכה ליהנות פי כמה וכמה מאהבתו ללא הגבולות של הרבי לכל אחד ואחד מאתנו, כשיתגלה כמלך המשיח, תכף ומיד ממש.