א  המזבח, מקומו מכוון ביותר; ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר "וזה מזבח לעולה, לישראל" (דברי הימים א כב,א).  ובמקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר "ולך לך, אל ארץ המורייה" (בראשית כב,ב) ונאמר "וייבן שלמה את הבית, בהר המורייה" (ראה מלכים א ו,יד; דברי הימים ב ג,א).  ומסורת ביד הכול, שהמקום שבנה בו דויד ושלמה המזבח בגורן ארוונה--הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק, והוא המקום שבנה בו נוח כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל.  ובו הקריב אדם הראשון כשנברא קרבן, ומשם נברא; אמרו חכמים, אדם ממקום כפרתו נברא.

ב  מידות המזבח מכוונות הרבה, וצורתו ידועה איש מאיש.  ומזבח שבנו בני הגולה, כעין מזבח שעתיד להיבנות עשוהו; ואין להוסיף על מידתו, ולא לגרוע ממנה. ושלושה נביאים עלו עימהם מן הגולה--אחד העיד להן על מקום המזבח, ואחד העיד להן על מידותיו; ואחד העיד להן שמקריבין על המזבח הזה כל הקרבנות, אף על פי שאין שם בית.

ג  מזבח שעשה משה, ושעשה שלמה, ושעשו בני הגולה, ושעתיד להיעשות--כולן עשר אמות גובה כל אחד מהן; וזה הכתוב בתורה "שלוש אמות, קומתו" (שמות כז,א; שמות לח,א), מקום המערכה בלבד.  ומזבח שעשו בני הגולה, וכן העתיד להיבנות--מידת אורכו ורוחבו, שלושים ושתיים אמות על שלושים ושתיים.

ד  עשר אמות של גובה המזבח--מהן באמה בת חמישה טפחים, ומהן באמה בת שישה טפחים; ושאר כל אמות הבניין, בת שישה טפחים.  וגובה כל המזבח, שמונה וחמישים טפח. וכך הייתה מידתו, וצורתו:

ה  עלה חמישה טפחים, וכנס חמישה טפחים; זה הוא יסוד:  נמצא רוחב שלושים אמה ושני טפחים, על רוחב שלושים אמה ושני טפחים.  עלה שלושים טפח, וכנס חמישה טפחים; זה הוא סובב:  נמצא רוחבו שמונה ועשרים אמה וארבעה טפחים, על שמונה ועשרים אמה וארבעה טפחים.  ומקום הקרנות, אמה מזה ואמה מזה סביב; וכן מקום רגלי הכוהנים, אמה סביב:  נמצא מקום המערכה--רוחב ארבע ועשרים אמה וארבעה טפחים, על ארבע ועשרים אמה וארבעה טפחים.

ו  גובה כל קרן וקרן, חמישה טפחים; וריבוע כל קרן, אמה על אמה.  וארבע הקרנות, חלולות היו מתוכן.  וגובה מקום המערכה, שמונה עשר טפח.

ז  נמצא חצי גובה המזבח, בשישה טפחים מסוף הסובב ולמטה; וחוט של סקרה היה חגור באמצע המזבח, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:  ונמצא גובהו מן הארץ עד מקום המערכה, תשע אמות פחות טפח; וזו היא צורתו לפי מידותיו.

ח  יסוד המזבח, לא היה מקיף מארבע רוחותיו כמו הסובב, אלא היה היסוד משוך כנגד כל רוח צפון ומערב, ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת; וקרן דרומית מזרחית, לא היה לה יסוד.  ובקרן מערבית דרומית, היו שני נקבים כמין שני חוטמין דקין; והן הנקראין שיתין:  שהדמים יורדין בהן ומתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון. ולמטה ברצפה באותה הקרן--היה מקום אמה על אמה, וטבלה של שיש וטבעת קבועה בה, שבו יורדין לשית ומנקין אותו, וזו היא צורתו.

ט  וכבש היה בנוי לדרומו של מזבח--אורכו שלושים ושתיים, על רוחב שש עשרה אמה; והיה אוכל בארץ שלושים אמה מצד המזבח, ופורח ממנו אמה על היסוד ואמה על הסובב.  ואוויר מעט היה מפסיק בין הכבש למזבח, כדי ליתן האברים בזריקה.  וגובה הכבש תשע אמות פחות שתות, עד כנגד המערכה.ושני כבשים קטנים יוצאים ממנו, שבהם פונים ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח כמלוא נימה.

י  וחלון הייתה במערבו של כבש, אמה על אמה; ורבובה הייתה נקראת:  שבה נותנין פסולי חטאת העוף, עד שתעבור צורתה; ותצא לבית השריפה. ושני שולחנות היו במערב הכבש--אחד של שיש, שנותנין עליו את האברים; ואחד של כסף, שנותנין עליו כלי השרת.

יא  כשבונין המזבח--בונין אותו כולו אטום כמין עמוד, ואין עושין בו חלל כלל; אלא מביא אבנים שלמות גדולות וקטנות, ומביא סיד וזפת וקוניה, וממחה ושופך לתוך מלבן גדול כמידתו, ובונה ועולה.

יב  ונותן בתוך הבניין גוף של עץ או אבן בקרן דרומית מזרחית, כמידת היסוד; וכן נותן בתוך כל קרן וקרן, עד שישלים הבניין ויסיר הגופים שבתוך הבניין:  כדי שתישאר קרן דרומית מזרחית בלא יסוד, ויישארו הקרנות חלולין.

יג  ארבע קרנות של מזבח, ויסודו, וריבועו--מעכבין; וכל מזבח שאין לו קרן, ויסוד, וכבש, וריבוע--הרי הוא פסול, שארבעתן מעכבין.  אבל מידת אורכו, ומידת רוחבו, ומידת קומתו--אינן מעכבין:  והוא שלא יפחות מאמה על אמה ברום שלוש אמות, כשיעור מקום המערכה של מזבח מדבר.

יד  מזבח שנפגם מבניינו--אם נפגם מבניינו טפח, פסול; פחות מטפח, כשר--והוא שלא יהיה בנשאר, אבן פגומה.