ד,א  פתחו של היכל--גובהו עשרים אמה, ורוחבו עשר אמות; וארבע דלתות היו לו--שתיים בפנים ושתיים בחוץ, שנאמר "ושתיים דלתות להיכל, ולקודש" (יחזקאל מא,כג).  החיצונות, נפתחות לתוך הפתח לכסות עובייו של כותל; והפנימייות, נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות--שכל הבית טוח בזהב, חוץ מאחר הדלתות.  רבי יהודה אומר, בתוך הפתח היו עומדות, וכמין ארצפמיטה היו נקפלות לאחוריהן--אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה, חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן:  שנאמר "ושתיים דלתות, לדלתות:  שתיים, מוסבות דלתות--שתיים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת" (יחזקאל מא,כד).

ד,ב  ושני פשפשין היו לו לשער הגדול--אחד בצפון, ואחד בדרום.  שבדרום--לא נכנס בו אדם מעולם, ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל:  שנאמר "ויאמר אליי ה', השער הזה סגור יהיה . . ." (יחזקאל מד,ב).  נטל את המפתח, ופתח את הפשפש; נכנס להתא, ומן התא להיכל; רבי יהודה אומר, בתוך עובייו של כותל היה מהלך, עד שנמצא עומד בין שני שערים, ופתח את החיצונות מבפנים, ואת הפנימייות מבחוץ.

ד,ג  ושלושים ושמונה תאים היו שם--חמישה עשר בצפון, וחמישה עשר בדרום, ושמונה במערב.  שבצפון ושבדרום--חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהן; שבמערב--שלושה על גבי שלושה, ושניים על גביהן.  ושלושה פתחים היה לכל אחד ואחד--אחד לתא מימין, ואחד לתא מהשמאל, ואחד לתא שעל גביו.  ובקרן מזרחית צפונית, היו חמישה פתחים--אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.

ד,ד  התחתונה, חמש ורובד שש; האמצעית, שש ורובד שבע; והעליונה, שבע:  שנאמר "היציע התחתונה חמש באמה רוחבה, והתיכונה שש באמה רוחבה, והשלישית, שבע באמה רוחבה" (מלכים א ו,ו).

ד,ה  ומסיבה הייתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולין לגגות התאים.  היה עולה במסיבה, ופניו למערב; הלך על כל פני הצפון, עד שהוא מגיע למערב.  הגיע למערב, הפך פניו לדרום; הלך את כל פני המערב, עד שהוא מגיע לדרום.  הגיע לדרום, הפך פניו למזרח; היה מהלך בדרום, עד שהוא מגיע לפתחה של עלייה--שפתחה של עלייה, פתוח לדרום.  ובפתחה של עלייה, היו שם שתי כלונסות של ארז, שבהן היו עולין לגגה של עלייה.  ובראשיהן פסיפסין מבדיל בעלייה, בין קודש ובין קודש הקודשים.  ולולין היו פתוחין בעלייה לבית קודש הקודשים, שבהן משלשלין את האומנין בתיבות, כדי שלא יזונו את עיניהם מבית קודש הקודשים.

ד,ו  ההיכל מאה על מאה, על רום מאה:  האוטם שש אמות, גובהו ארבעים אמה, אמה כיור, אמתיים בית דלפה, אמה תקרה, אמה מעזיבה, גובהה של עלייה ארבעים אמה, אמה כיור, אמתיים בית דלפה, אמה תקרה, ואמה מעזיבה, ושלוש אמות מעקה, ואמה כולה עורב; רבי יהודה אומר, לא היה כולה עורב עולה מן המידה, אלא ארבע אמות היה מעקה.

ד,ז  מן המזרח למערב, מאה אמה:  כותל האולם חמש, והאולם אחת עשרה, כותל ההיכל שש, ותוכו ארבעים אמה, ואמה טרקסין, ועשרים אמה בית קודשי הקודשים, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש.  מן הצפון לדרום, שבעים אמה:  כותל מסיבה חמש, והמסיבה שלוש, וכותל התא חמש, והתא שש, וכותל ההיכל שש, ותוכו עשרים אמה, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש, ובית הורדת המים שלוש אמות, והכותל חמש אמות.  והאולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון, וחמש עשרה אמה מן הדרום; והוא היה נקרא בית החילפות, ששם גונזין את הסכינין.  וההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו, דומה לארי:  שנאמר "הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד" (ישעיהו כט,א)--מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו.