שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
ברגע הבא התחשק לרב בלומנפלד לצבוט את עצמו, לוודא כי איננו הוזה. הנערה היהודייה הישירה מולו מבט ואמרה באומץ: "כבוד הרב, אני מעוניינת לבקש סליחה. סליחה על שקרעתי את העלון".
ב ניסן התשע"ט (07.04.2019)
הרוחות סערו בבית-הכנסת שבעיר לימה, בירת פרו. הכול דיברו על המילים הנועזות שהופיעו בעלון השבועי של בית חב"ד המקומי. "איך ייתכן? כיצד כותבים דבר חריף כזה על יהודים?". משלחת שהתגבשה מעשירי הקהילה פנתה לרב שניאור זלמן בלומנפלד, שליחו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ודרשה כי בעלון הבא תודפס התנצלות. לא פחות!
על מה יצא הקצף? מנהג לו לרב בלומנפלד, לתרגם לספרדית מדי שבוע קטע ממכתבי הרבי ולהדפיסו בעלון. בחירת הקטע נעשית באופן בו נוהגים כיום חסידים לקבל הדרכות מהרבי: הוא פותח באקראי כרך מסדרת 'איגרות קודש', המכילה למעלה מרבבת מכתבים, ומחפש בעמודים שנפתחו קטע מתאים לקוראי העלון.
באותו שבוע, הייתה לרב בלומנפלד התלבטות מאוד קשה. בעמודים בהם נפתח הספר, היה רק קטע אחד מתאים לקהל הרחב. הרבי התייחס שם לנישואי תערובת, והשתמש בביטוי חריף מאוד, לפיו מי שנושא גויה הופך שותף לרעיון של היטלר יימח שמו, משום שבכך הוא גודע ענף מהעם היהודי.
חכך הרב בלומנפלד והפך בדעתו זמן ממושך, האם להדפיס קטע כזה. אחוז ההתבוללות בפרו מגיע כמעט למאה. די ברור מה תהיינה התגובות שתגרומנה הדפסה כזו. לבסוף, החליט הרב בלומנפלד כי אם זה הקטע שנפתח לו, כנראה שמישהו כיוון לשם את ידיו. 'בוודאי הרבי מעוניין שהקטע הזה יודפס, ולכן הגעתי דווקא אליו'. הקטע אפוא תורגם, העלון ירד למכבש הדפוס, הגיע לעיני הקוראים – וההמשך כבר ידוע.
בעלון הבא, שהופיע כעבור שבוע – לא הודפסה התנצלות. הייתה זו מסקנה שהתגבשה באסיפת ההנהלה של בית חב"ד, והתבססה על שני עקרונות השלובים זה בזה: א. על אמת אין צורך להתנצל. ב. הרבי מעולם לא חזר בו מדבריו אלה, כך שאין שום אפשרות להתנצל על כך.
זמן מה לאחר מכן, המשיכו הרוחות בקהילה קצת לסעור, עד שהן שככו.
כעבור חודש קיבל הרב בלומנפלד שיחת טלפון מפתיעה. מעבר לקו הזדהתה נערה יהודייה, שבמשך תקופה ארוכה הרב בלומנפלד ניסה ליצור עמה קשר, ללא הצלחה ממשית. לאותה נערה היה ידיד גוי, והוריה ביקשו מהרב בלומנפלד להשפיע עליה לעזוב אותו. הנערה, שהבינה היטב את כוונותיו של הרב בלומנפלד, לא שיתפה פעולה ולא גילתה שום רצון לשוחח עמו. לכן הפליאה העובדה שכעת היא זו שמתקשרת אליו. "הרב, הייתי שמחה לקבוע אתך פגישה. זה בקשר למה שנכתב בעלון", הוסיפה.
'את אשר יגורתי בא...', הרהר הרב בלומנפלד. הפגישה נקבעה למחרת בשעה 4 אחר הצהריים. הרב בלומנפלד ממש לא ידע מה מצפה לו.
כאשר הופיעה הנערה בבית חב"ד בשעה היעודה, היא החזיקה בידה את אותו עלון – כשהוא קרוע לשניים. לאחר ברכות שלום ומילות נימוסים, פתחה מיד במונולוג. "אינני נמנית עם קוראי העלון של בית חב"ד. הוא פשוט לא מגיע לידיי, משום שגם בבית הוריי – המקום היחיד בו אני עשויה למצוא את העלון – אני ממעטת לבקר, כפי שידוע לכבוד הרב. לא מכבר הייתי מוכרחת לקפוץ לבית ההורים, ובאותה גיחה לכד את עיניי העלון הזה, שהיה מונח באחת הפינות.
"נטלתי את העלון לידיי, והקטע הראשון שנקרה מולי התייחס לנישואי תערובת וערך השוואה בין יהודים ששותפים לנישואים כאלה לבין היטלר יימח-שמו. זעם אדיר מילא את כל ישותי. רתחתי עד עמקי נשמתי, והרב בוודאי לא צריך הסבר מדוע. לא יכולתי לשלוט בעצמי, וקרעתי את העלון לשניים.
"לאחר מספר דקות שכך מעט כעסי והתחלתי לבקר את התנהגותי. לא אהבתי את תגובתי האימפולסיבית. זו לא התנהגות הולמת, אמרתי לעצמי. החלטתי לשוב ולקרוא את הדברים ברגיעה, לתת עליהם את הדעת ולאחר מכן להחליט האם אני מסכימה עמם או לא. מכל מקום, אין היגיון לקרוע אותם.
"הצמדתי אפוא את שני הקרעים זה לזה, והתיישבתי לקרוא מחדש את השורות שהרגיזו אותי. ניסיתי לקרוא אותן בצורה אובייקטיבית, מבלי לערב תחושות אישיות".
ברגע הבא התחשק לרב בלומנפלד לצבוט את עצמו, לוודא כי איננו הוזה. הנערה היהודייה הישירה מולו מבט ואמרה באומץ: "כבוד הרב, אני מעוניינת לבקש סליחה. סליחה על שקרעתי את העלון".
המילים הבאות שהשמיעה היו עוד יותר דרמטיות: "רציתי גם לבשר לך, כי החלטתי סופית לנתק את קשריי עם הסטודנט הגוי. ההשוואה המקוממת להיטלר טלטלה והעמידה אותי על המשמעות החמורה של מה שעמדתי לעשות. כעת ברור לי כי את ביתי אקים אך ורק עם יהודי".
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il