מאז נהייתה עדנה למדעי הרפואה האלטרנטיבית לענפיה ולמיני תורות-נפש מזרחיות, התפתחה נהייה גם אחר תורת הקבלה. למידת מושגים קבליים רוחניים מקנה לאנשים תחושת התעלות מעל למסגרות חשיבה נורמטיביות וכביכול תפיסה של החיים לעומק. הם חשים מחוברים למשמעויות נשגבות של שמות, מספרים, או צבעים, שמשחקים תפקיד מרכזי בעולמם האישי – ומנתחים על פיהן את ההווה והעתיד בחייהם.
 
לכאורה, תופעה מבורכת. הקבלה היא חלק אינטגרלי מהתורה ובלימודה מקיימים מצוות תלמוד-תורה. ומעבר לכך: הקבלה היא רובד עמוק של התורה, כך שכשיהודי לומד אותה – הוא מחבר אליה, ודרכה אל הארות אלוקיות גבוהות, את נשמתו.
 
אז איך אפשר להסביר את העובדה, שהיהודים שיושבים בקורסים לקבלה – הן המרצים והן התלמידים – רובם ככולם לא שומרים מצוות? איך אפשר להסביר את זה, שדווקא הם נמשכים לממד רוחני כה נאצל, בעוד אחיהם שומרי המצוות מסתכלים על התופעה בעין שלילית?
 
***
 
כתשובה לכך, כמו תשובה יהודית אמתית – נשתמש בשאלה נגדית: מה ההסבר לכך, שאצל רובם ככולם של אלה שלכאורה התחברו לרובד כה עמוק בתורה – לא נוצר אפילו בדל של התחברות לרבדים האחרים של התורה? איך יתכן שאנשים שכל כך מתפעמים מסודות הקבלה, נשארים מנוכרים לחלוטין לממד המעשי האמתי של אותם סודות – המצוות שבתורה?
 
מה שמלמד, כי משהו כאן בהתחברות אל הקבלה – נפסד. הבידול הלא הגיוני של הרעיונות הרוחניים שבקבלה מכל החלקים האחרים של התורה מוכיח כי מדובר בלמידה מעוותת של המושגים הקדושים. כאילו מדובר בעוד תורה שמזמינה את הרוח הפלספנית שבך לבחור לחייך משמעות כמיטב הבנתך.
 
וזה בדיוק מה שמרחיק את שומרי המצוות מהלמידה הזו. תורת הסוד היא תורה אלוקית – ולימודה חייב להיעשות בחרדת-קודש. מתוך הנחת יסוד כי מדובר בסודות נאצלים של הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו. ממילא, רק אדם ירא-שמים, שהמטרה שעומדת לנגד עיניו היא להגיע לחיבור אמתי עם החכמה והרצון האלוקיים, חיבור שמתאפשר אך ורק על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות – רק אדם כזה ראוי ללמד קבלה.
 
הקורסים ההמוניים בקבלה מתנהלים ברובם לא על-ידי אנשים כאלה, ולכן כל מי שמודע לאמת ולא רוצה לחטוא בנפשו – מתרחק מהם.
 
***
 
אדרבה, מי שחשקה נפשו לחבור כראוי אל תורת הסוד האלוקית – מוזמן לאחד מבתי חב"ד, הנמצאים כיום בכל עיר בארץ ובעולם, ולהצטרף לשיעורים בתורת החסידות. החסידות מביאה בצורה מבוקרת את הרעיונות הקבליים המופשטים אל אמות המידה של הדעת האנושית, ועיקר העיקרים – היא מכוונת אל המסקנות המעשיות המחויבות מהם.
 
דוגמה של חיבור מושלם לסודות הקבלה היווה אביו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, רבי לוי יצחק, שביום חמישי האחרון, כ' באב, חל יום פטירתו. באישיותו הייחודית חברו גאונות מדהימה בקבלה, שצמחה מתוך התעמקות מופלאה בתורת החסידות, ומסירות-נפש חסרת פשרות על קיום התורה והמצוות.
 
למידה בריאה של תורת החסידות והסוד, כמו זו של רבי לוי-יצחק, היא שאכן מרוממת את הנשמה ומחברת אותה יותר ויותר אל הקדוש-ברוך-הוא. והחיבור המתוקן שיוצרת החסידות אל ההארות האלוקיות, מהווה גם הכנה אידיאלית לקראת ההתגלות האלוקית הנשגבה שתשרור בגאולה. וזו הסיבה שהובטח למחולל תנועת החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב, כי כשיפוצו מעיינות החסידות בכל העולם – יופיעו גילויי הגאולה.
 
נכון להיום כבר הגיעו מעיינות החסידות לכל העולם. לפיכך אנו מצפים להתגלותה של הגאולה האמתית והשלמה בכל רגע, תכף ומיד ממש.