הבריאה כולה בנויה בהיררכיה של מדרגות רוחניות, שפסגתה הכללית היא העם היהודי. השונות בינינו לבין העמים אינה בדפוסי התנהגות ואופי, אלא במרחק התהומי שבין ערכה הרוחני הרם של נשמתנו לעומת זו של הגויים
מספרים על אלמנה שהגיעה לרב וביקשה ממנו להעניק לבנה תואר כהונה. הביט בה הרב ולא הבין. האם איננה יודעת כי כדי להיות כוהן צריכים להיוולד כוהן? הסבירה לו האלמנה: "ראה, כבוד הרב. סבו היה כוהן, אביו היה כוהן – לכן רוצה אני שיהיה המשך לשושלת"…
הכהונה וכך גם הלוויה הם תארים נבחרים העוברים בירושה בקרב בני שבט לוי. מתוך כל בני-ישראל הועיד הקדוש-ברוך-הוא דווקא להם את העבודה בבית-המקדש והעניק להם מעמד עליון של קדושה. אהרון, אחי משה-רבנו, זכה לעצמו ולצאצאיו בכהונה ויתר בני השבט קיבלו את תואר הלוויה.
במבט שטחי, יש כאן מין גזענות לכאורה: מדוע שהמעמד הגבוה יהיה לבני משפחות מסוימות? – שייקבעו קריטריונים שוויוניים, שכל מי שיעמוד בהם יזכה בתואר! מדוע להפלות את יתר העם ולמנוע ממנו קידום בסולם הקדושה היהודי?
*
שאלה כזו נובעת מתפיסה שגויה של מהויות הכהונה והלוויה. כהונה ולוויה אינן משרות ייצוגיות המעניקות לנושאיהן מעמד – כי אם להפך: לבני שבט לוי מהות עצמית נעלה וקדושה, שמכוחה הם זכו בתפקידים החשובים בעם היהודי. הקדוש-ברוך-הוא הועיד דווקא להם את העבודה בבית-המקדש, כי נשמותיהם מיוחדות ומתאימות לכך. משמעותה הרוחנית של העבודה בקודש היא הידוק הקשר שבין עם ישראל לאביהם שבשמים, ונשמותיהם של הכוהנים והלוויים שייכות לדרגות קדושה נעלות שבהן תלויה היכולת לחבר אל השם.
אילו יהודי משבט אחר יישא משרת כהונה או לוויה – תהיה זו מין תחפושת ותו לא. כי אין שום משמעות למשרות הללו בהעדר הנשמה המתאימה. הדבר דומה לאדם שיחקה קימוט מצח של חכם גדול ויצפה כי גם הוא יצליח להבין כמוהו רעיונות עמוקים. כשם שברור כי ללא החכמה המיוחדת אין תועלת בתנועות הידיים – כך גם מי שלא ניחן בכוחות הרוחניים של הכהונה והלוויה לא יהפוך לעולם לכוהן ולוי.
*
למעשה, כל האנושות ואף הבריאה כולה בנויה בהיררכיה של מדרגות רוחניות, שפסגתה הכללית היא העם היהודי. השונות בינינו לבין העמים אינה בדפוסי התנהגות ואופי, אלא במרחק התהומי שבין ערכה הרוחני הרם של נשמתנו – שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" – לעומת זו של הגויים.
בדומה לתפקידם של הכוהנים והלווים לחבר אותנו אל השם – כך גם לנו, כל עם ישראל, ניתן מכוח הערך הרם של נשמותינו תפקיד חשוב: להשפיע על האנושות להתקרב להשם ולקדש את העולם על-ידי קיום התורה והמצוות. זוהי מין פירמידה של מדרגות רוחניות, שדרכה מתחברת הבריאה כולה אל הקדוש-ברוך-הוא.
בקצה העליון של הפירמידה ניצב בכל דור יהודי אחד שהוא בבחינת "צדיק יסוד עולם", והוא מהווה את העורק הראשי לחיבור היקום כולו אל הקדוש-ברוך-הוא. בדורנו זהו הרבי מליובאוויטש, המחבר וקושר את כולנו אל הקדושה והרוחניות.
נכון לעכשיו, הקשר והחיבור אל הקדושה לא ניכר – אך לעתיד לבוא, עם בוא המשיח הוא יתגלה ויהיה מוחשי. ולהתגלות הזאת אנו מצפים בכל רגע – התגלות הרבי כמלך המשיח והתגלות הקדושה בבריאה כולה.
