השבוע אנו קוראים על פרשת בלק ובלעם. הנה הסיפור בקצרה: בלק מלך מואב עוקב בחשש אחר הדיווחים על נפילת סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן – הגיבורים שהופקדו על ידי מלכי כנען לחסימת המעבר של בני ישראל לארץ ישראל. הוא מבין שניצחונם המזהיר של האומה הישראלית אינו נובע מעליונות צבאית, וכדי לגלות את סוד כוחה הוא שולח שלוחים לארץ מדיין השכנה, שם שהה משה רבינו שנים רבות בטרם החל להנהיג את עם ישראל.
 
המדיינים משיבים לבלק חד משמעית: "אין כוחו אלא בפה". סוד כוחם של בני ישראל טמון בעוצמתם הרוחנית.
 
בלק מחליט להילחם בישראל ב'נשק' שלהם ופונה לעזרתו של בלעם, מכשף מדייני מפורסם ומבקש ממנו לקלל את עם ישראל. אולם מסתבר כי למרות שליטתו של בלעם בכוחות על-טבעיים הוא אינו יכול לבצע מאומה בלעדי השם. בסופו של דבר, בלעם שבא לקלל יצא מברך.
 
עיקרון מנחה
העיקרון של 'אין כוחו אלא בפה' מלווה את עם ישראל מימות משה, יהושע והשופטים דרך דויד המלך ושלמה בנו ועד מלחמות ישראל בשבעת העשורים האחרונים. אין שום הסבר טבעי, צבאי או מדיני לכך שאחרי אלפי שנות נדודים, תלאות ומלחמות, גירושים, פוגרומים ושואות – עם ישראל חי וקיים.
 
גם כיום, מי שסבור שאנחנו יושבים כאן בסוג של השקט ובטח אך ורק בזכות עוצמה צבאית, או מי שחושב שעתידו של העם בישראל תלוי במהלכים מדיניים, טועה טעות מרה. הקריאות הגוברות לחרם על ישראל, דוחות האו"ם החד-צדדיים והגינויים הבינלאומיים של ישראל תוך התעלמות מופגנת ממעשי הטבח המפלצתיים בעירק וסוריה מוכיחים שלמרות כל מאמצינו להשתלב במשפחת העמים ה'נאורה', נותרנו כבשה בין שבעים זאבים רעבים. רק שעכשיו הזאבים אוכלים עם סכין ומזלג, מדברים אנגלית ומעונבים בעניבות פפיון.
 
התובנה של זקני מדיין בערבות מואב לא התבטלה מעולם והיא תקפה גם כיום. אין לשער את תרומתם של תפילה ולימוד תורה להגנת העם היושב בציון וראויים העוסקים בכך להכרה על תרומתם זו. מאידך, אין הכוונה לשבת בחיבוק ידיים חס וחלילה ולהמתין לישועת השם. אדרבה, משה, יהושע, השופטים ומלכי ישראל לדורותיהם עמדו תמיד בראש צבאות של חיילים גיבורים ואמיצים שלא היססו לתקוף ולהכות באויב. אולם הם זכרו תמיד שהישועה ביד השם. לצד אימונים מפרכים ותכנונים צבאיים, הייתה תמיד הרוח הגבית: 'אין כוחו אלא בפה'.
 
להודות להשם
בימים אלו אנו מציינים שנה למלחמת 'צוק איתן'. לצד האבדות הקשות וסיפורי הגבורה וקידוש השם של טובי בנינו, השם ייקום דמם, זרמו כל העת משדה הקרב סיפורי מופת וניסים שאמרו: 'הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל'. גם הדיווחים מן העורף המופגז בכמות עצומה של טילים שהתעופפו לעבר מרכזי אוכלוסייה וכמעט לא גרמו נזק, הזכירו את הפסוק בתהילים: 'אם השם לא ישמור עיר – שווא שקד שומר'.
 
חז"ל מספרים כי חזקיהו המלך יכול היה להיות המשיח ולגאול את עם ישראל, אך לא זכה לכך משום שלא הודה להשם כראוי על הניסים והנפלאות שנעשו לו. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח אומר כי פרסום הניסים והנפלאות ברבים, מתוך הודיה להשם על טובו הגדול, מזרז ומקרב את הגאולה השלמה.
 
הבה נזכור כולנו שאין כוחנו אלא בפה. נתפלל, נודה להשם על כל הטוב, על הניסים ועל הנפלאות ונזכה להתגשמות דברי הנביא, שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולימים טובים, במהרה בימינו אמן.