 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
 |
 |
|
» הרבי מלובביץ'
|
|
» גאולה ומשיח
|
|
» חב"ד בעולם
|
|
» חב"ד בישראל
|
|
» מדור התוכן
|
|
» השיעורים היומיים
|
|
» לוח שנה עברי
|
|
» זמני הדלקת נרות
|
|
» ניגוני חב"ד
|
|
» חדשות חב"ד
|
|
» וידאו
|
|
» מגזין
|
|
» פרשת השבוע
|
|
» חגי ומועדי ישראל
|
|
» המדור לילדים
|
|
» אנציקלופדיה חב"דית
|
|
» אודותנו
|
|
» חב"ד באינטרנט
|
|
|
|
 |
|
|
ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
|
|
|
|
|
|
מה שלמדתי מאמהות החטופים חודש אחרי ונדמה שהאירועים שחלפו כאן התרחשו על פני שנה שלימה. אבל אסור לנו לשכוח את העוצמות של אותם הימים; אסור שנשכח את העוצמות שגילינו באותם שבועיים מדהימים.
שלום קרומבי - מאמן אישי ומנחה סדנאות קואוצ'ינג ומודעות ד אב התשע"ד (31.07.2014)
מספר ימים אחרי החטיפה ביקרתי בבית המשפחות יחד עם חברי עמי פייקובסקי מלוס-אנג׳לס כדי להעניק להם דולר ברכה של הרבי לזכות הבנים.
כשאיחלנו לאבי פרנקל, אביו של נפתלי, שעוד נרקוד בחתונה של בנו, הוא השיב לנו בנימה ספקנית ״אם ירצה השם״... אבל זו לא הייתה סקפטיות, גם לא פסימיות מרירה, אלא השלמה שמה שיהיה יקרה מאיתו יתברך. הוא פשוט היה מוכן לכך שכל מה שהשם יחליט הוא לטובה.
וזה המסר שהשאירו לנו המשפחות באותם שבועיים של התלכדות: הכח של התפילה הוא הכח לשחרר ולהרפות מהתחושה שאנחנו אחראיים על הכל והגורל רק בידינו.
אנחנו חיים בעידן שבו סוגדים להגשמה העצמית, עידן שבו מטפחים את התחושה כי האדם במרכז והכל בידינו. ופתאום מגיעות האימהות המופלאות האלו ובמקום להצהיר שהכל בידינו, במקום להטיל את האחריות על ראש הממשלה – הם פשוט מבקשות להתפלל. לא הכל בידינו - "פריק-קונטרול" - אלא "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך".
בחסידות מוסבר כי תפילה הוא כח של "מלמעלה למטה" – זו התחברות עם כוח עליון והבנה שלא הכל בידינו, אלא יש להרפות ולשחרר ולאפשר לא-לוהים להיכנס לסיפור. בדור שלנו שמחנך למרדף אחרי קריירה, הישגיות ומצליחנות, היינו כל-כך זקוקים לתזכורת הזו שלא הכל בידינו לפעמים מותר פשוט לשחרר.
* * *
חודש למציאת גופות הנערים. שלושים ימים שחלפו מאותו אחר-צהריים בו עם ישראל התבשר על התמונה הקשה. עד לאותו רגע כולנו החזקנו בתקווה. התפללנו וייחלנו לסוף אחר, קיווינו שהסיפור יכתב בדרך שונה, אבל זה לא קרה. נפתלי, גלעד ואייל נמצאו ללא רוח חיים ואתם גם התקווה להפי-אנד בסוף הסיפור.
אבל הסוף הטראגי לא שינה את המסע המופלא שעם ישראל עשה במהלך השבועיים שקדמו למציאת הגופות. כוחות הנפש שהתגלו באותם שבועיים שבו עם ישראל כולו עקב בדאגה אחרי גורל הנערים, איחדו את העם וליכדו אותו - ואולי אף הכינו את הקרקע לקראת המלחמה וההתמודדות עם מחיר הדמים הכבד.
חודש אחרי ונדמה שהאירועים שחלפו כאן התרחשו על פני שנה שלימה. אבל אסור לנו לשכוח את העוצמות של אותם הימים; אסור שנשכח את העוצמות שגילינו באותם שבועיים מדהימים.
ובעיקר אסור שנשכח את עוצמת המשפחות. את התפילה והאמונה, התקווה וההשלמה שהכל מאיתו יתברך ואין אנו מבינים בחשבונו של עולם.
|
|
|
|
|
