טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים נחשב כערבוב של אור וחושך יחד. מלחמה כביכול בקווי היסוד של הבריאה האלוקית. וזאת מעבר לנזק האישי שממיט אדם על המשכיותו שלו
אחת החזיתות הקשות, אם לא הקשה שבכל מלחמות הקיום של העם היהודי, היא ההתבוללות. תופעה שמכה בנו ללא רחם ברחבי העולם כולו. עד כדי כך, שישנם מדינות עם מאה אחוזים של נישואי תערובת!
עיקר הבעיה, כידוע, היא כאשר גבר יהודי נושא אישה גויה. לפי תורת ישראל, נקבע הלאום לפי האם, ובנישואין כאלה קוטע אדם באחת את הרצף היהודי של משפחתו – לנצח!
זהו אויב שעובד בשקט מפחיד, ומפיל מעמנו חללים בזה אחר זה בקצב רצחני. הוא לא סמוי מן העין. הוא גלוי מאוד – ומכל מקום מצליח, משום שלא רואים בו אויב. לא מבינים עד כמה חמור הנזק שמסבה ההתבוללות, הן במישור האישי והן במישור הלאומי.
*
בתורה מופיעות צורות רבות של נישואין אסורים, אך לנישואי תערובת היא מתייחסת בחומרה רבה מכולן. רק את דמו של החוטא (במזיד) עם גויה היא מתירה ומאפשרת לקנאים לדבר השם לפגוע בו, עוד בטרם נחרץ גורלו בבית-דין. זאת משום שבכל הנישואין הפסולים האחרים, למרות חומרת איסורם, לא נחצים הקווים האדומים שבין ישראל לעמים. בנים שנולדו כתוצאה מפסולי חיתון – למרות כל הבעיות ההלכתיות שנכרכות אחריהם ואחרי צאצאיהם לדורי-דורות –בשורה התחתונה נותרים בתוך העם היהודי.
אך בנישואים לגויה מניף אדם יד כורתת על יהדות משפחתו. הוא פשוט מאבד מעם ישראל נפשות – את נפשות ילדיו שלו – וזה נורא מכול.
חז"ל משווים את הקווים האדומים שבין ישראל לעמים לגבולות בטבע: "כשם שהבדיל (הבורא) בין האור ובין החושך... כך הבדיל ישראל מן האומות" (במדבר רבה יח, ז). טשטוש הגבולות בין ישראל לעמים נחשב כערבוב של אור וחושך יחד. מלחמה כביכול בקווי היסוד של הבריאה האלוקית. וזאת מעבר לנזק האישי, כאמור, שממיט אדם על המשכיותו שלו.
כבר לפני אלפי שנים הכירו אויבינו בכך שההתבוללות היא הנשק ההרסני היעיל ביותר נגדנו. התורה מספרת שכאשר ראה בלעם הנביא כי הקדוש-ברוך-הוא חוסם בעדו מלממש את תאוותו לקלל את עם ישראל – הוא הגה במוחו תכנית שטנית: להחטיא את בני-ישראל עם בנות גויות. להביא אותם לנישואי תערובת.
מדוע הוא בחר דווקא בכך? – כי ידע שזו הפגיעה הכי חריפה שיכולה להיות בעם ישראל. ועד כמה אכן היה חמור הדבר בעיני הקדוש-ברוך-הוא, אנו למדים מכך שהוא ציווה על משה רבינו להילחם עד חורמה בבלעם ובשותפיו שיזמו ויישמו את החטא. התורה מכנה את המלחמה הזו "נקמת השם", משום שההתבוללות היא פגיעה בגבולות החד משמעיים שהציב
הבורא בין ישראל לעמים. זו פגיעה בקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו!
*
נראה, שעל מאבק הגבולות הזה מטילים כוחות הטומאה את כל כובד משקלם. הם חשים, כנראה, שברגע שיישמר כראוי החיץ בין ישראל לעמים, יהיה עם ישראל מחוסן מפניהם – ומכך הם חוששים.
קושיו של המאבק צריך רק ללמד אותנו עד כמה הוא מכריע. התנהגותו של האויב הרוחני צריכה לאלף אותנו בינה כיצד גם עלינו להשקיע במערכה זו את מלוא המרץ והמשאבים, להביא לעצירת הכרסום המתמשך במחיצה שבינינו לבין העמים.
מלחמת החורמה בממציאי ההתבוללות – בלעם ועושי דברו – הייתה ההכנה האחרונה שנדרשה לקראת הכניסה הראשונה של אבותינו לארץ ישראל. וכך, כנראה, גם היום, בשלהי הגלות, נדרשת מאתנו מלחמה עזה בהתבוללות, כהכנה לקראת הגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד, עם התגלותו לעין כול של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
