השונות בינינו לבין העמים אינה בדפוסי התנהגות ואופי, אלא בבחירה האלוקית בנו. בחירה שמתבטאת (גם) במרחק התהומי שבין ערכה הרוחני הרם של נשמתנו לעומת זו של הגויים
מספרים על אלמנה שהגיעה אל רב וביקשה ממנו להעניק לבנה תואר כהונה. הביט בה הרב ולא הבין. האם איננה יודעת כי כדי להיות כוהן צריכים להיוולד כוהן? הסבירה לו האלמנה: "ראה, כבוד הרב, סבו היה כוהן, אביו היה כוהן – לכן רוצה אני שיהיה המשך לשושלת"…
הכהונה וכך גם הלוויה הם תארים נבחרים העוברים בירושה בקרב בני שבט לוי. מתוך כל בני-ישראל הועיד הקדוש-ברוך-הוא דווקא להם את העבודה בבית-המקדש והעניק להם מעמד עליון של קדושה. אהרון, אחי משה-רבנו, זכה לעצמו ולצאצאיו בכהונה ויתר בני השבט קיבלו את תואר הלוויה.
במבט שטחי, יש כאן מין גזענות, לכאורה. מדוע שהמעמד הגבוה יהיה לבני משפחות מסוימות? – שייקבעו קריטריונים שוויוניים, שכל מי שיעמוד בהם יזכה בתואר! מדוע להפלות את יתר העם ולמנוע ממנו קידום בסולם הקדושה היהודי?
*
שאלה כזו נובעת מתפיסה שגויה של מהויות הכהונה והלוויה. כהונה ולוויה אינן משרות ייצוגיות המעניקות לנושאיהן מעמד – כי אם להפך: לבני שבט לוי מהות עצמית נעלה וקדושה, שמכוחה הם זכו בתפקידים החשובים בעם היהודי. הקדוש-ברוך-הוא הועיד דווקא להם את העבודה בבית-המקדש, ולכן העניק להם נשמות מיוחדות ומתאימות לכך. משמעותה הרוחנית של העבודה בקודש היא הידוק הקשר שבין עם ישראל לאביהם שבשמים, ונשמותיהן של הכוהנים והלויים שייכות לדרגות קדושה נעלות שבהן תלויה היכולת לחבר אל השם.
אילו יהודי משבט אחר יישא משרת כהונה או לוויה – תהיה זו מין תחפושת ותו לא. כי אין שום משמעות למשרות הללו בהעדר הבחירה האלוקית וללא הנשמה המתאימה. הדבר דומה לאדם שיחקה את תנועות הידיים של מרפא שניחן משמים באנרגיות מיוחדות ויצפה כי גם הוא יצליח לרפא חולים כמוהו. כשם שברור הדבר כי ללא האנרגיה המיוחדת אין תועלת בתנועות הידיים – כך גם הכהונה והלוויה הנן אנרגיות רוחניות, שמי שלא ניחן בהן לא יהפוך לעולם לכוהן ולוי.
*
למעשה, כל האנושות ואף הבריאה כולה בנויה בהיררכיה של מדרגות רוחניות, שפסגתה הכללית היא העם היהודי. השונות בינינו לבין העמים אינה בדפוסי התנהגות ואופי, אלא בבחירה האלוקית בנו. בחירה שמתבטאת (גם) במרחק התהומי שבין ערכה הרוחני הרם של נשמתנו – שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" – לעומת זו של הגויים.
בדומה לתפקידם של הכוהנים והלויים לחבר אותנו אל ה' – כך גם לנו, כל עם ישראל, ניתן מכוח הערך הרם של נשמותינו תפקיד חשוב – להשפיע על האנושות להתקרב לה' ולקדש את העולם על-ידי קיום התורה והמצוות. זוהי מין פירמידה של מדרגות רוחניות, שדרכה מתחברת הבריאה כולה אל הקדוש-ברוך-הוא.
בקצה העליון של הפירמידה ניצב בכל דור יהודי אחד שהוא בבחינת "צדיק יסוד עולם", והוא מהווה את העורק הראשי לחיבור היקום כולו אל השם. בדורנו, זהו הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, המחבר וקושר את כולנו אל הקדושה והרוחניות.
נכון לעכשיו, הקשר והחיבור אל הקדושה לא ניכר – אך לעתיד לבוא, עם התגלות המשיח הוא יתגלה ויהיה מוחשי. ולהתגלות הזאת אנו מצפים בכל רגע – התגלות הרבי כמלך המשיח והתגלות הקדושה בבריאה כולה.
