מנהיג יהודי אמתי, מוכן להקריב את כל אשר לו עבור עמו. לא רק את נוחותו או את שאיפותיו הגשמיות, אלא אפילו את עולמו הרוחני ואמונתו
פרשת חטא העגל היא אחת הפרשיות הקשות בסיפור של בני ישראל במדבר. בקושי ארבעים יום חלפו מאז חווה העם את ההתגלות הנשגבה ביותר בתולדות האנושות והנה הוא מכרכר סביב עגל-זהב וקורא 'אלה אלוקיך ישראל'.
הדור שהיה חלק מהפלא של יציאת מצרים, עשרת המכות וקריעת ים סוף, לא מעניק אפילו יום אחד של חסד להבטחת הארבעים יום של משה. בן לילה הוא זונח את אמונתו ובאופן חפוז ותמוה פותח בהליך מיידי לאיתור דמות שתירש לאלתר את ההנהגה. הדמות יוצאת מהתנור ומיד מייחסים לה תכונות אלוקיות.
לא פלא שהקדוש ברוך הוא מביע את אכזבתו העמוקה מהאנשים שרק עתה בחר בהם להיות לו לעם סגולה. משה רבינו, שיורד מן ההר עם לוחות הברית ומבין עד כמה המצב מביך, זורק את הלוחות ומנפץ אותם לרסיסים.
חז"ל מסבירים כי שבירת הלוחות לא הייתה תגובה ספונטנית של כעס. משה שבר את הלוחות מתוך חישוב מושכל והחלטה אמיצה להציל את עם ישראל, בכל מחיר.
חז"ל ממשילים זאת למלך שנסע מיד אחרי ארוסיו לארץ רחוקה. בהיעדרו, נתפתתה הארוסה להפר אמונים וכששב המלך ושמע, ריחפה על ראשה סכנת מוות מידית. כשראה זאת השדכן, קרע מיד את הכתובה, לאמור: בעצם, עדיין אינכם נשואים.
זה בדיוק מה שעשה משה כשהוא הבין את גודל האסון. הוא החזיק בידו את לוחות הברית, את השטר המוכיח על ההתקשרות שנעשתה זה עתה בין עם ישראל לבורא עולם. התורה, המבוססת על הלוחות, הייתה תמצית חייו וכל עולמו של משה. אך כשהוא הבין כי כרגע עלולים הלוחות להוות קלף מרשיע עבור עם ישראל, הוא לא הרהר לרגע וניפץ אותם לרסיסים. את החפץ הקדוש ביותר עלי אדמות שקיבל במו ידיו מהשם, הוא במו ידיו שבר.
רגעי משבר הם רגעים בהם מתגלה כוחו של מנהיג. ברגעים אלו מתגלה משה במלא יפעתו ומותיר לנו סרטוט פרופיל של מנהיג יהודי אמתי. מנהיג יהודי אמתי, מוכן להקריב את כל אשר לו עבור עמו. לא רק את נוחותו או את שאיפותיו הגשמיות, אלא אפילו את עולמו הרוחני ואמונתו. ולא רק כדי להציל את נאמניו וחסידיו, אלא אפילו את אלו שבגדו בו, הפסיקו להאמין בו וביקשו להחליפו.
זה מה שהופך את שבירת הלוחות למעשה האצילי ביותר שעשה משה בחייו. זו גם הסיבה שבפסוק האחרון של התורה, בשורת הסיום המבקשת לתאר במשפט אחד מי היה משה רבינו, מרומזת שבירת הלוחות על-ידי משה "לעיני כל ישראל".
*
בשבוע הבא נציין כולנו את כ"ז באדר. היום בו לפני מספר שנים הפסקנו לשמוע את קולו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. למרות שמאז זכינו לראותו ואפילו מעודד בחזקה את שירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', הרי שאת קולו לא זכינו לשמוע מאז. וידועים דברי חז"ל, כי המלך המשיח נוטל על עצמו בשמחה ייסורים נוראים, בפרט כאלו המפריעים לכוח הדיבור, כדי להביא לכך שאף יהודי לא יישאר בגלות.
פרשת העגל שנלמדת השבוע, צריכה לחזק בנו את האמונה בדברי הצדיק ובנבואותיו. אנו מצווים להאמין כי כל דברי הנביא אמת, קל וחומר בנבואה אותה הוא מגדיר 'עיקרית' – הנבואה כי אנו נמצאים ממש על סיפה של הגאולה. בטוחים אנו כי בכל רגע נתון אנו עומדים לשמוע את קול השופר, שעמו נזכה לשוב ולשמוע את קולו הברור והצלול של הרבי כשהוא מוביל אותנו לבית המקדש השלישי, אמן.
