מספרים על האדמו"ר הזקן, רבי שניאור-זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד, כי לאחר שהתוודע לתורת החסידות התבטא בפני חמיו, כי כעת יודע הוא שהקדוש-ברוך-הוא נמצא. גיחך חמיו בתימהון וקרא לעבר המשרתת הבורה שבביתם: "אמרי נא, היודעת את כי יש בורא לעולם?". "בודאי", השיבה. "ובכן", החזיר פניו אל חתנו, "מה בינך לבינה?". ענהו הרבי: "היא אומרת – אך אני יודע!".
 
במשפט קצר וקולע זה הגדיר הרבי את ההבדל המהותי שבין האמונה הנאיבית לבין האמונה שחודרת אל ההיגיון. אפשר להאמין בקדוש-ברוך-הוא בפתיות, ללא היגיון. אך אפשר גם דרך ההיגיון עצמו להגיע לאמונה והכרה כי קיימת אמת מוחלטת שמעבר לאמות-המידה של ההיגיון. האפשרות הראשונה אכן גם היא אמונה, אך אמונה איכותית יותר היא דווקא זו השנייה, המופנמת בעזרת בהיגיון.
 
*
 
פרשת-השבוע, "משפטים", עוסקת באותן מצוות המובנות בהיגיון, שגם אילולא נכתבו בתורה היינו מסיקים שכדאי לקיים אותן. חז"ל מפרשים כי התורה כתבה אותן בכוונה בסמוך לתיאור מעמד הר סיני, כדי ללמדנו שגם הן ניתנו מסיני; להדגיש לנו שעצם העובדה של היותן הגיוניות באה מ'סיני' – כלומר, בגלל שכך החליט הבורא.
 
ההיגיון הוא עוד בורג במערכת הבריאה. מסגרת שהקדוש-ברוך-הוא ברא וקבע מה ייכנס בה ומה לא. הוא קבע עד לאיזו רמה של אמת יוכל ההיגיון האנושי להגיע, ומהיכן הוא כבר לא יוכל לתפוס ונידרש לאמונה על-הגיונית. גבולות אלה שנקבעו להיגיון גרמו לכך שישנן מצוות המובנות בו וישנן שלא. אך בעצם אין הבדל ביניהן. מקורה של האמת שבכל המצוות הוא אחד – הרצון האלוקי שהתגלה בהר סיני.
 
כאשר מבינים שההיגיון עצמו הוא תוצר של אמת הנעלית ממנו, מבינים שלמעשה אין שום סתירה בין שכל ואמונה. מבינים שהם שתי יכולות המשלימות אחת את השנייה, ושהקדוש-ברוך-הוא חנן אותנו בהן להגיע דרכן אל האמת. וכאמור, ההיגיון עצמו, כשהוא כנה, מוביל להכרה שישנה אמת גדולה ממנו וכדי להתחבר אליה יש צורך באמונה.
 
*
 
בשבת זו, לפני 21 שנים, הביא הרבי מליובאוויטש מלך המשיח דוגמה הממחישה כיצד ההיגיון האנושי נקבע ומשתנה על-פי כוח עליון ממנו: בשנים האחרונות מובילות ארצות העולם הנאור מהלכים של פירוק נשק להשמדה המונית וחותמות על אמנות נגד שימוש בו. אמנם יש עדיין קנים של רוע, שטרם בוערו, אך המגמה הבינלאומית השלטת היא לצמצם נשק ולחתור לשלום ולשיתוף פעולה הדדי בין כל האומות.
 
לכאורה, מדובר בצעד הגיוני מתבקש, שהאנושות הייתה אמורה להגיע אליו לפני עידן ועידנים. וכי יש בדל של שפיות בשימוש באמצעים שכל ייעודם חורבן ואבדון? – מכל מקום, אי-ההיגיון שבדבר לא הפריע לכלל-האנושות במשך אלפי שנים. מה אפוא קרה בשנים האחרונות, שהשתנתה הגישה ונכונים לפרק נשק?
 
ההסבר לכך הוא שההיגיון האנושי מושפע מתהליכים שהקדוש-ברוך-הוא מחולל, בניווטו של מלך המשיח. אנו הולכים וקרבים לעידן הגאולה, עידן בו ישררו שלום-אמת, צדק ויושר בכל העולם. ההתקרבות הזו נעשתה ממשית במיוחד מכוחן של פעולות שמלך המשיח פועל בעולם, לקראת התגלותו לעין כול בגאולה האמיתית והשלמה, וזה מה שמשפיע על האנושות וגורם להיגיון שלה לאמץ בפועל גישות תואמות.
 
ההיגיון, מסתבר, נתון לשינויים ואם-כן הוא בוודאי לא יכול להיות האמת המוחלטת. האמת המוחלטת נעלית הרבה יותר ממנו, ואליה כאמור, ניתן להתחבר רק עם אמונה.