כמה נשים חברות בכנסת התשע-עשרה? – נתון זה מעסיק רבים בחברה הישראלית. בעיניהם, כל אישה שהצליחה להיכנס, היא ניצחון לקדמה ולנאורות. כל אחת כזו בונה נדבך נוסף במימוש השוויון המלא בין המינים.
 
האם אכן שני המינים יכולים להשתוות בכול? או אולי נציג את השאלה אחרת: מה הפירוש שוויון מלא?
 
*
 
אוהבים להתעלם מהשוני הטבעי המבדיל נשים מגברים. כולם – למעט שוליים חולניים – מודים כי לכל אחד מהמינים סגנון אופייני, אותו טבע הקדוש-ברוך-הוא בעת שיצר את אדם וחווה. סגנון הבא לידי ביטוי בהתנהגות, בתכונות ואפילו בחשיבה אחרת. האופי הגברי כוחני ושתלטן, ולעומתו הנשי – רך ומעודן. גברים נוטים לשדר תקיפות, ונשים, כנגד זאת, מגלות רגישות.
 
העידון הנשי נתפס בחברה כחולשה ולכן נהייתה מין מגמה לדכא אותו. נשים רואות בתקיפות הגברית ביטוי לחוזקה ולכן הן חפצות להפוך את עורן כדי לקבל אותה. אך זוהי תפיסה מעוותת. עדינות אינה חולשה ורכות אינה רכרוכיות. כשם שדיבור שקט יכול להיות תקיף עשרות מונים יותר מכל צעקה – כך מתינות נשית משדרת יציבות וחוסן, לא-פחות מכוחנות גברית, אם לא יותר.
 
כולנו מסכימים כי גברים לבד לא יכולים לעשות הכול, באותה-מידה שנשים לבד לא יכולות. בכוונה-תחילה ברא אלוקים לכל מין יכולות וכישורים משלו, כדי ליצור חלוקת תפקידים הגיונית במשך חיינו עלי-אדמות. מתוך מכלול הצרכים האנושיים, מיועדים לכל מין אלו המתאימים לו, והמימוש המושלם של הפוטנציאל האנושי, הוא כשמזדהים עם מבנה-הנפש ופועלים בהתאם אליו.
 
המאבק המודרני כביכול בעד שוויון הזדמנויות, הינו בעצם מאבק על הזכות לבחור האם להיות מה שאני או לא. האם לקרוא-דרור לאני האמיתי שלי, או לאלף אותו להתבטא אחרת. אז מדוע שנתנהג עם עצמנו כאילו היינו בקרקס? מדוע שלא נעריך את עצמנו כמו שאנחנו?
 
שוויוניות אינה להפוך את כולם לאותו דבר, אלא להעריך בשווה כל אחד כמות שהוא. להעריך את הנשיות כמות שהיא ולהתייחס אליה בשווה ליחסנו אל הגבריות.
 
*
 
כשאבותינו היו במצרים, הנשים הן ששמרו על חוסנו של העם. הגברים קרסו תחת עבודת הפרך והנשים ניצלו את נשיותן כדי לטפח את בני-זוגם בחומר וברוח. בזכותן, בזכות נשיותן ואמונתן האיתנה, נגאלו כולם.
 
סמל לשאר-רוח ותעצומה נשית הייתה רעייתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הרבנית חיה-מושקא, שהשבת אנו מציינים את פטירתה, שימשה דוגמה מאלפת לאצילות נשית ולעוצמה שבה. הרבנית ניצלה היטב את התבונה והרגישות הנשית, והשפיעה במקומות ובתחומים מסוימים טוב יותר מכל גבר. היא מיצתה את הפוטנציאל הגלום בה ובתכונותיה, ולא ניסתה לחקות או להיות אף אחד אחר. הרבנית הייתה משוחררת מהמרדף התרבותי-חברתי המעוות של נשים להתחפש בתכונות לא להן.
 
ניטיב לעשות אם נלך לאורה ונגאל את עצמנו מקיבעון התכונות המועדפות. נכיר בשוויונות-הערך שלנו כמו שאנחנו ונפעל לפי הטבע שהקדוש-ברוך-הוא טבע בנו.
 
במקורות נאמר כי בגאולה השלמה תקבלנה הנשים עליונות רוחנית מהותית. זו המשמעות של הכתוב "נקבה תסובב גבר" – 'תסובב' במשמעות של חופה מלמעלה. העליונות שלהן לא תנבע מכך שהן תהיינה כמו גברים, אלא דווקא מהנשיות שלהן. זו אפוא הדרך המתוקנת – להיות כל איש ואישה במימד המקורי הטבעי. כך נכונן חברה ערכית והגיונית, ונביא גאולה לעולם.