שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
לפני שבוע חגגנו את חג השבועות, ובליל שבת, נשוב ונזכיר אותו. כמו בכל ליל שבת, נפתח את הקידוש במילים המוכרות: 'יום השישי', שלמעשה רומזות ליום השישי בסיוון – יום מתן תורה. אמנם מילים אלה לקוחות מסיום תיאור ששת ימי בראשית: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי". אולם הן רומזות, כפי שמסבירים חז"ל, גם למתן תורה.
יא סיון התש"ע (24.05.2010)
לפני שבוע חגגנו את חג השבועות, והלילה, ליל שבת, נשוב ונזכיר אותו. כמו בכל ליל שבת, נפתח את הקידוש במילים המוכרות: 'יום השישי', שלמעשה רומזות ליום השישי בסיוון – יום מתן תורה.
אמנם מילים אלה לקוחות מסיום תיאור ששת ימי בראשית: "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי". אולם הן רומזות, כפי שמסבירים חז"ל, גם למתן תורה:
כידוע, נחתם התיאור של כל אחד מימי הבריאה בסגנון זהה – "ויהי ערב ויהי בוקר יום חמישי", או "יום רביעי", "יום שלישי" – אך ללא ה' הידיעה. דווקא ביום שישי נוספה במקרא ה' הידיעה – יום השישי – ובכך נרמז יום שישי אחר: היום השישי בחודש סיוון, בו ניתנה התורה. התורה, שבשביל קיומה על ידי עם ישראל נברא כל העולם.
*
האמת היא, שלא רק בכל ליל שבת מזכירים את מתן תורה, אלא בכל יום. בכל בוקר אנו מברכים "ברוך אתה השם נותן התורה".
ראוי גם לשים לב, כי אין אנו אומרים "נתן התורה" בלשון עבר, אלא "נותן התורה" בלשון הווה. כי אמנם מעמד מתן תורה התקיים לפני 3321 שנים – אך זוהי חוויה שבמובן מסוים מתחדשת בכל יום. במתן תורה קיבלנו מהבורא את המתכון לחיים מושלמים עלי אדמות; מתכון שמתייחס לכל מה שיכול להתרחש, ומנחה כיצד להתמודד נכון עם כל התרחשות – ובכל יום מחדש אנו שבים ומקבלים על כך כוחות מהבורא, משל קיבלנו את התורה זה עתה.
על פניה של התורה שבכתב קשה אמנם לאנשים כערכנו לזהות את האקטואליות שבה. אולם חכמי ישראל לדורותיהם, מנחילי התורה שבעל פה, ניחנו ביכולת לתרגם את התורה לראי האקטואליה המשתנה מדור לדור ולהראות את ההתייחסות שבתורה לכל תופעה.
כדי שנזכור זאת, כדי שנזכור כי לאורך כל הדרך מזין אותנו הקדוש-ברוך-הוא במידע ובכוחות הנדרשים להתמודד עם כל מה שקורה אתנו – אנו מברכים בכל יום "נותן התורה" בלשון הווה. בכך אנו משננים לעצמנו, כי התורה אינה משהו ששייך לפעם, לעידן פרה-היסטורי – אלא היא אקטואליה במיטבה. היום ועכשיו נותן לנו הקדוש-ברוך-הוא בתורה את הכלים שיאפשרו לנו לחיות חיים נכונים.
*
בעיקרון, מברכים 'נותן התורה' אחת ליום. אולם ישנה הזדמנות בה מברכים 'נותן התורה' פעם נוספת: כאשר עולים לקרוא מתוך ספר התורה, בתפילה בציבור. הקריאה מתוך ספר התורה מרוממת ומעניקה תוספת כוח להתמודדויות היומיומיות שלנו עם תופעות החיים, וביטוי לכך נותנת הברכה הנוספת.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מחדש עוד אפשרות לברך פעם נוספת "נותן התורה" – לאחר שתבוא הגאולה השלמה. כידוע, בזמן הגאולה נזכה לשמוע מפי המשיח חידושי תורה מופלאים, שיאפילו על כל מה שידוע לכל חכמי ישראל הדגולים ביותר. חידושי תורה אלה ירוממו אותנו לרמות רוחניות פי כמה וכמה יותר ממה שהתרוממנו קודם לכן – ולפיכך נבטא זאת על-ידי שנברך לפניהם פעם נוספת "נותן התורה".
איכותה של ההתרוממות לעתיד לבוא תלויה במוכנות שלנו כעת. להתחברות שלנו כעת אל התורה יש השפעה מובהקת על טיב ההתרוממות הרוחנית שלנו מכוח התורה שנלמד בזמן הגאולה. במיוחד, ממליץ הרבי להתחבר אל אותם חלקים בתורה שעוסקים בגאולה עצמה ובמה שיתרחש בה – נושאים שמוסברים בהרחבה ובשפה מופלאה במשנתו של הרבי עצמו.
הלימוד בתורת הרבי מהווה אפוא את ההכנה הטובה ביותר לקראת התורה שנזכה ללמוד עמו לאחר שיתגלה כמלך המשיח – בגאולה השלמה, תכף ומיד.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il