הדינאמיקה היא אבן-יסוד בחיי היהדות. להיות בתנועה מתמדת של התקדמות והתעלות. להשתפר כל העת ולראות שההיום ייראה טוב יותר מאתמול. לעולם לא להסתפק בהישגים קיימים, כי ההסתפקות בקיים הנה מתכון בטוח להידרדרות רוחנית. היא הופכת את האדם לפסיבי וחסר מוטיבציה – ואז ממילא הוא מאבד מכוח ההתנגדות שלו ליצר-הרע ונופל.
 
רוכב-אופניים במעלה-הר אף פעם לא יכול לתת לרגליו מנוחה. הוא חייב לדווש ללא הרף ולנוע קדימה מבלי לנוח, כדי לא ליפול לאחור. וכך גם בחיי תורה ומצוות – צריך להימצא תמיד בכיוון אקטיבי של הוספה בלימוד תורה ובקיום מצוות. אסור לעמוד במקום אחד, כי עובדה היא שאם לא מוסיפים – מפחיתים. אם לא מתקדמים – נסוגים לאחור ומסתבכים ברשתו של היצר-הרע.
 
*
 
אקטיביות כזו בולטת מאוד בתורתו והנהגתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. כמעט כל שיחה של הרבי מסתיימת בהוראה להוסיף משהו בצד הרוחני של החיים. בחיים הפרטיים וגם בהשפעה על הזולת. לייסד שיעור תורה חדש, להפריש תרומה נוספת לצדקה, לדאוג שיותר אנשים יזכו לקיים מצווה וכדומה.
 
על כל הישג שדווח לרבי – לצד נתינת תודה בלתי-מסויגת, באה דרישה להשיג יותר. על כל הצלחה, אפילו כבירה – באה תביעה להכפילה ולשלשה. לעולם לא לשקוט על השמרים ולנוח. לדוגמה: כשמנהל מוסד חינוך סיפר כי יש לו 400 תלמידים – הורה לו הרבי לחתור לכך שיהיו 800. אדם שעמל ויגע על הוצאה לאור של ספר ביכורים שלו – קיבל מהרבי דולר, כדמי השתתפות סמליים בהוצאה לאור של הספר הבא. כששליח של הרבי התלהב כי הצליח להביא בעירו 3,000 יהודים לאירוע – תהה הרבי אם כוונתו לומר 30 אלף יהודים…
 
להציב אתגרים – ולעמוד בהם, לשוב ולהציב אתגרים קשים יותר – ולעמוד גם בהם, וכן הלאה. רק כך אנו מבטיחים את מילוי ייעודנו עלי-אדמות, כרצונו של הקדוש-ברוך-הוא, ומונעים מעצמנו מעידה ונפילה. זוהי דרך-החיים הסלולה והבטוחה להצליח גם באתגר המרכזי והחשוב ביותר של כולנו – להביא את הגאולה השלמה.
 
*
 
בנושא זה של הבאת הגאולה קיבלה האקטיביות התובענית של הרבי משנה עוצמה ותוקף. זהו הדבר היחיד עליו התבטא הרבי בשיחה שנשא בתאריך כ"ח ניסן תנש"א: "עשו כל שביכולתכם". למצות לא רק את המרב והמיטב שבנו – אלא את כל-כולנו. לא רק שנשתדל היום יותר מאתמול, ומחר יותר מהיום – אלא שנשקיע בכך את כל ישותנו. שנתאמץ ב"עקשנות" מבלי להרפות, עד שהגאולה תבוא בפועל ממש!
 
"כל שביכולתנו": להתפלל מעומק הלב "עד מתי לגלות?!", לבקש מהקדוש-ברוך-הוא את התגלות המשיח ולבקש זאת גם מהמשיח עצמו – באמצעות הקריאה 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'! להרבות בצדקה – צדקה גשמית וגם תמיכה רוחנית בדמות קירוב הזולת אל התורה והמצוות – ובמיוחד, ללמוד ולהעמיק בסוגיות התורה העוסקות בגאולה ובמשיח. סוגיות המתבארות בהרחבה יוצאת-דופן במשנתו של הרבי. זו הדרך "הישרה, הקלה והמהירה" כלשון הרבי, לפעול שה' יביא כבר את הגאולה.
 
הרבי אמר שאילו יהיו עשרה ש"יתעקשו" על כך באמת בכל הווייתם – הגאולה תופיע. וכל אחד מאתנו יכול וראוי להיות במניין הזה.