במקום להרים ראש ולומר לא עוד! זכותנו לחיות! – אנו מרכינים ראש ומסכימים לאבד את עצמנו לדעת במחיר ההנאה המפוקפקת שבליחוך פנכות ותלותיות. זו כבר לא קטנות רואי. זו ממש הסתמאות מוחלטת.
אתה הולך בדרך, מתכנן להגיע למקום כלשהו ופתאום מוצא את עצמך מותקף. מכותר בחבורת אנשי בלייעל, שזוממים לעשות לך את הגרוע מכול. האמת היא, שהתכוננת לאפשרות הזו. מאז ומתמיד ידעת כי החבורה הזו מחכה לך באחד הסיבובים ולכן נערכת מראש בסימולציות רבות ומגוונות, שנועדו לקדם כל תרחיש אפשרי של רעה.
בין השאר, בנית הרבה על ידיד רב עוצמה, שהבטיח לפרוש עליך את חסותו. זרועותיו רחוקות, השתכנעת, ובכל מקום שתימצא יוכל מיד לבוא ולהיות לך לעזר. ואכן, גם הפעם הוא הוכיח את עצמו. בלי לדעת מהיכן הוא צמח, הוא נעמד צמוד אליך, ולרגע נרגע לבך מהפעימות הפראיות. נתמלאת ביטחון כי הידיד כבר יחלץ אותך מהסבך.
'אל תעשה שטויות!', הוא נשף בעורפך. 'הישאר צמוד אליי!'. אלא שמשהו במבט עיניו לא בישר כל כך טוב. ברגע הבא נדהמת לקלוט שהידיד החליף את עורו. לא רק שאינו עומד לך לעזר, אלא אף הוא הצליח לכבול אותך ולמנוע ממך להתגונן ולנסות להציל את עצמך.
איזה עולם הפכפך! ביכית את גורלך. ואיזה קטן רואי אני! התייסרת. איך פיתחתי תלות שכזו?!
*
שלווה וביטחון – זהו היעד הנכסף שאליו אנו חותרים. חולמים על עתיד ורוד קסום, וחדשים לבקרים מתעוררים מהחלום אל התקפת טרור. פעם בתחפושת פלשתינית, פעם בתחפושת מצרית, פעם בתחפושת סורית או איראנית.
חלק ממערך ההגנה שלנו מבוסס על ידידות איתנה כביכול עם אמריקה הגדולה. מעצמת העל, שהערכנו כי בכל עת מצוקה תבוא לעזרתנו. אך מסתבר שלא בדיוק כך היא מעריכה את עצמה. יש לה אמות מידה ומטרות משלה, וכשהיא מחליטה – היא מטילה נגדנו את כל כובד משקלה. היא חוסמת מאתנו, בנחישות ובדורסנות, להגן על עצמנו, לבנות ולחסן את עצמנו. מאלצת אותנו להישאר חשופים לכל פגע ולכל מפגע.
הבדיחה העצובה היא שאנחנו נכונים להישאר תלותיים. במקום להרים ראש ולומר לא עוד! זכותנו לחיות! – אנו מרכינים ראש, נכנעים, ומסכימים לאבד את עצמנו לדעת במחיר ההנאה המפוקפקת שבליחוך פנכות ותלותיות.
זו כבר לא קטנות רואי. זו ממש הסתמאות מוחלטת.
*
חז"ל מספרים כי החטא הגדול שבשלו הומטה גזירת הכליה שרקח המן, הייתה ההנאה מהמשתה שערך אחשוורוש. אחשוורוש, שעמד בראש מעצמת העל בעולם, ערך לאזרחיו משתה ראווה שניפץ לרסיסים את כל המיתוסים על הקמצנות הפרסית.
תשומת הלב שקיבל במשתה כל אזרח, אפילו יהודי-דתי-חרדי, ראוי שתילמד בבתי המדרש הישראלים לדמוקרטיה. כל סועד נהנה ממטעמים כיד המלך, שהוגשו לו בטעם האהוב עליו ובהכשר המקובל עליו. 'כרצון איש ואיש'.
ויהודים רבים הסתנוורו. 'האיש באמת ראוי לכתר', הבריקו עיניהם תוך כדי לגימה הגונה. 'נבון מצידנו להיות בני חסותו'. שמע הקדוש-ברוך-הוא ואמר – 'בבקשה. המשיכו ליהנות מהחסות המפוקפקת שבחרתם לעצמכם ונראה לאן תגיעו'.
ההצלה מהגזרה התרחשה בעקבות ההתעשתות הגדולה. כפי שמלמדים חז"ל, מרדכי היהודי עזר לעם ישראל להפנים מהי החסות היחידה והבלעדית שכדאי לחיות בצילה – והקדוש-ברוך-הוא הואיל בטובו לבטל את הגזירה.
וזהו גם הפיתרון שלנו כיום: להישמע לקולו של מרדכי היהודי של דורנו – הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, הקורא להיצמד להוראות התורה ולנהוג אך ורק על פיהן. גם במקרה שזה לא מוצא חן בעיני ידידינו במירכאות כפולות ומכופלות. רק כך אנו מובטחים להגשים את העתיד הורוד הקסום והמושלם – הגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד.
