קיבלתם הזמנה לחתונה, שנכתב בה כך: "החתונה תתקיים בירושלים הבנויה, בבית-המקדש השלישי". לכתחילה, תהיו בטוחים שמדובר במישהו שחמד לצון. אפשרות אחרת היא שתעלו גיחוך מהול ברחמים על החתן והכלה התימהוניים. כיפת הסלע ניצבת איתנה על הר הבית ואלה מתכננים חתונה בבית-המקדש. הזויים לגמרי!
 
האמת היא שכבר היו דברים מעולם. אנשים דווקא מציאותיים מאוד בנו את תוכניית החתונה בסגנון דומה. נכתב שם כי החתונה תתקיים בירושלים הבנויה בתאריך נקוב, ואם חלילה לא יבוא עד אז המשיח, היא תתקיים במקום מסוים – בו היא התקיימה בפועל.
 
לפני שנגלה מי היו אנשים אלה, חשוב שנבין מה בכלל הרעיון שלהם בניסוח תימהוני כזה? אם הם רוצים להתייחס בתוכניית החתונה לביאת המשיח? – בבקשה, אבל בצורה שפויה יותר. שיתבטאו בסגנון של תפילה ואיחול שזה יקרה בקרוב. אבל סתם לתאר מקסם-שווא? וכי אותם חתן וכלה האמינו באמת שחתונתם תתקיים בבית-המקדש?
 
*
 
מסתבר שכן. יש אנשים שמאמינים כי בכל רגע נתון עומד המשיח להתגלות. יש אנשים שבדמיונם מתרקמים כל העת החיים כפי שייראו בגאולה השלמה. ויותר מכך: מסתבר כי מי שלא מאמין בצורה כזו – אינו מאמין אמיתי בביאת המשיח! כלומר, הוא מאמין בזה כאפשרות שתתרחש אי פעם, אבל לא כמציאות ממשית שעומדת לקרות כאן ועכשיו.
 
ביום ראשון האחרון חל יום הפטירה של הרמב"ם. מעבר לידענותו המופלגת בתורה, מוכר הרמב"ם כבקיא גדול במדעים ולכל הדעות נחשב כאיש מציאותי מאוד. ועל פי האישיות המציאותית הזו, מנוסחת האמונה בביאת המשיח במילים: "אחכה לו בכל יום שיבוא". אני מחכה בכל יום, בכל רגע נתון, כאן ועכשיו, שהחלום הגדול הזה יתגשם.
 
מי שמצליח לחוות אמונה כזו, בטוח בביאת המשיח הרבה יותר מאשר בתחזית מטאורולוגית. התגלות המשיח מבחינתו מציאותית עוד יותר מאשר ביקור של אדם גדול שהבטיח לבוא ותמיד עומד בדיבורו. אם בהבטחה אנושית מהימנה לא מטילים ספק ומצפים לקיומה, למרות שיכול לקרות שיבוש לא צפוי – קל וחומר שבהבטחה אלוקית, שלא ניתנת לשום ערעור, מאמינים ובטוחים כי תתקיים.
 
מי שחי באטמוספרה כזו, מאמין באמונה שלמה כי האירוע הבא שלו יתקיים כבר לאחר שבית-המקדש השלישי עומד על תלו. הוא אמנם מתייחס גם לאפשרות שחלילה זה לא יקרה ומתכנן את חייו בהתאם – אבל כאפשרות משנית. האפשרות הראשונה אצלו מושתתת על האמונה האמיתית.
 
וזו בעצם פסגת האמונה שכל אחד מאיתנו צריך לכבוש.
 
*
 
התוכנית להעמיד חופה בירושלים הבנויה הייתה בחתונת האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד. שושלת חב"ד לדורותיה הובילה תמיד את האמונה בביאת המשיח של עם ישראל לרמות גבוהות ולכן גם חינכה להתנהגות הולמת, המתחייבת מאפשרות שבכל רגע נתון עומד להתגלות המשיח.
 
והנה עדות אישית אותה כתב השביעי בשושלת חב"ד, המוכר לנו כרבי מליובאוויטש מלך המשיח: "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לכן, החל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה... וכחלק מעתיד מזהיר זה... יהיה (לעם ישראל) נשיא (המשיח)... שאין על גביו אלא השם אלוקיו".
 
נכון שזו כבר תופעה לא טבעית בעליל. ילד שעדיין לא מלאו לו שלוש שנים (גיל ההליכה ל'חדר') – מדמיין את ימות המשיח. רק מי שעתיד לצמוח כמלך המשיח בעצמו עשוי לרקום מחשבות כאלה בגיל כזה. אבל כמבוגרים, נדרש מכולנו לפתח אמונה כזו.
 
ודי באמונה כזו כשהיא לעצמה להביא במהרה להתגשמותה בפועל ממש.