אברהם אבינו זכה לקבל מתנת-אלוקים מופלאה – להוריש לכל צאצאיו, לנצח, אמונה בלתי מותנית. בדמנו טבועה אפוא אמונה עצומה, וכל שמוטל עלינו הוא רק להציף אותה.
בעיקר זה קורה אצל כאלה שהם 'מתנדנדים'. אנשים שמאוד רוצים לאמץ לעצמם אורח חיים דתי, אך קשה להם להתרגל בבת אחת לכל השינויים. לתפילות שמשנות את סדר היום, לכשרות שמשפיעה על הרגלי האכילה ועוד. הם 'יושבים על הגדר' וקשה להם להחליט היכן 'להוריד את הרגלים'. מהעבר הדתי של המתרס או מהעבר השני.
אצל רבים מהם רווחת הדעה כי אם רק היו רואים איזה נס מוחשי לעין, כזה שאי אפשר להתעלם מכך שאצבע אלוקים חוללה אותו – היו מיד הופכים למאמינים מושלמים ומקבלים על עצמם עול תורה ומצוות באופן מלא. הם חווים מאבק עז על האמונה שניטש בין היצר הטוב ליצר הרע שבקרבם, ובטוחים כי נס אמיתי היה בודאי מעניק מבטיח את ניצחונו של היצר הטוב, המאמין.
והם אינם היחידים. עוד רבים וטובים חושבים כי רק חוויה של נס כזה תערוב לאמונתם, לנצח.
*
חשוב אפוא לדעת כי גם מי שזכה לחוות ניסים בחייו, אין לאמונתו תעודת ביטוח. חוויות ניסיות אכן מעצימות את ההכרה בכך שהטבע לא מתנהל בכוחות עצמו, ויש לעולם מנהיג המחליט מתי הוא יתנהל בטבעיות ומתי הטבעיות הזו תופר על-ידי נס. אבל גם החוויות הללו אינן ערובה לאמונה.
ההוכחה הבולטת ביותר לכך היא מאבותינו שיצאו ממצרים. עוצמת הניסים שחוו הייתה מדהימה לפי כל קנה מידה: עשרת המכות, קריעת ים סוף, מן מהשמים, מעטפת סוככת של עננים, באר שנודדת עמם ועוד – ועם הכול הם נכשלו ומעדו פעם אחר פעם.
אדרבה – דווקא אמונה שמותנית ותלויה בניסים או בכל דבר אחר, רבים סיכוייה להיסדק בשלב כזה או אחר. אמונה אמיתית וברת קיימא היא זו שאינה מותנית. אמונה ללא כחל וסרק בקדוש-ברוך-הוא, בתורתו ובעבדיו הנביאים, שאינה תלויה בשום תנאי שהוא.
והאמת היא, שאת האמונה הכבירה הזו יש בנו. בכולנו. בפרשת השבוע אנו קוראים על מצבים בלתי נתפסים בהם שמר אברהם אבינו, אבי האומה העברית, על אמונתו. הוא הגיע לארץ ישראל (כנען) במצוות הקדוש-ברוך-הוא, אך לא הייתה לו שום אפשרות להישאר בה בגלל הרעב הכבד ששרר בה. הוא ירד למצרים, שוב במצוות הקדוש-ברוך-הוא, וגם כאן נכון לו ניסיון קשה של אמונה – עת נלקחה ממנו שרה אשתו והובאה אל הארמון המצרי.
אברהם אבינו לא איבד את האמונה ולו לרגע אחד, גם במצבים הקשים ביותר שעברו עליו. לכן הוא זכה לקבל מתנת-אלוקים מופלאה – להוריש את אמונתו זו לכל צאצאיו, לנצח. בדמנו טבועה אפוא אמונה בלתי מותנית ואנו לא זקוקים לרכוש אותה. כל שמוטל עלינו הוא רק להציף אותה.
*
ההיסטוריה של עם ישראל רוויה גילויים נוראי הוד של אמונה. יהודים שעמדו בפני ניסיונות קשים והוכיחו אמונה נאצלת – למרות שלא זכו שיתחוללו להם ניסים.
גם כעת אנו עוברים ניסיון לא קל של אמונה – אמונה בנבואה האלוקית ששמענו מפי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. הרבי ניבא כי דורנו יזכה לחוות את הגאולה השלמה בפועל – תכף ומיד ממש – והנה כבר עברו מאז שנאמרו הדברים למעלה מעשרים שנה ואנחנו עדיין בגלות! גלות שבמובנים רבים אף התעצמה והתחזקה, לדאבון הלב.
הניסיון לא פשוט, אך אם זוכרים כי את האמונה הצרופה איננו צריכים לרכוש, אלא רק להציף; פשוט לגלות את אמונתנו הטבעית, מעצם היותנו יהודים – הרבה יותר קל. קל יותר להתמיד לחזק ולהתחזק באמונה כי תכף ומיד נזכה לראות בהתגשמות נבואת הרבי ונבואות כל נביאי ישראל על אחרית הימים – בגאולה האמיתית והשלמה.
