ההחלטה גמלה בלבם של אנדרו ושרון: הם רוצים להינשא כדת משה וישראל. הם פנו אל הרב חיים מץ, שליחו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בעיר בל-אייר בקליפורניה וביקשוהו לערוך את חופתם.
 
"בשמחה", נענה הרב מץ במאור-פנים. הוא רק הבהיר כי ארבעה תנאים לו לעריכת חופה: 1. להוכיח כי בני-הזוג אכן יהודים על-פי ההלכה. 2. וידוא היות שניהם פנויים – רווקים, או גרושים כדין. 3. מוכנות כהלכה של הכלה לקראת החתונה. 4. הגשת אוכל כשר בסעודה.
 
שני בני-הזוג חייכו בסיפוק והצהירו כי הם עומדים בכל התנאים ומוכנים להם. הרב מץ סימן ביומנו את התאריך המבוקש וסיכם עמם על פגישות הדרכה, לאנדרו בנפרד ולשרון בנפרד.
 
ההפתעה הגיעה במהלך שיחה אישית עם שרון. בנימה אגבית גילתה לרב פרט 'שולי', כהגדרתה: היא הייתה נשואה בעבר. "אבל זה היה לפרק זמן קצרצר ממש – שש שעות בלבד!". הבחור, שהיא כינתה ה"טעות", היה יהודי, ובית המשפט הפר את הנישואין לאלתר בגלל פרץ התנהגות קשה של ה"טעות". שרון לא העלתה בדעתה, כי על פי ההלכה היא עדיין נשואה, כל עוד לא קיבלה מידי ה"טעות" גט כשר כדת וכדין.
 
הרב מץ הסביר לה בעדינות אך בבהירות חד משמעית, כי בלא שיוצג גט כשר מאותו בחור, לא תוכל על-פי התורה להינשא לאף אדם בעולם! "הביני, שרון, ההלכה לא מבדילה בין נישואין שנמשכו שש שעות לבין כאלו שהחזיקו מעמד שש שנים. ביטול הנישואין על-ידי בית המשפט האזרחי תקף בחוק, אך אין לו תוקף הלכתי".
 
לשרון היה קשה מאוד לקבל את הדברים. זיכרונותיה מהפרשייה הכואבת היו מאוד לא נעימים והיא לא דמיינה כי תיאלץ אי-פעם לנבור בהם. בטח לא להתעמת בצורה כלשהי עם ה"טעות". שרון הייתה מעשית והתעניינה מה יהיה מצבה באם לא תצליח לאתר את ה"טעות". "האם אשאר עגונה לנצח?", נחרדה.
 
הרב מץ ניסה להסיח את דעתה מאפשרויות עגומות. הוא הציע לה לפנות לבית-הדין הרבני בלוס-אנג'לס ולהעביר לטיפולם המיומן את איתור הבחור והוצאת הגט מידיו. "יש להם ניסיון, ידע ואפשרויות רחבות להביא את הפרשה לסיומה הטוב במהירות", הרגיעה.
 
בשיחה נוספת, הפעם בנוכחותו של אנדרו, המשיך הרב מץ להרעיף עידוד על השניים. הוא הביא להם מהסבריו של הרבי על כך ששום דבר לא קורה בעולם ללא סיבה, וודאי שאלוקים סובב את הדברים בכוונה-תחילה, מסיבות הידועות רק לו.
 
שרון פנתה לבית-הדין וגם הם מצדם השרו על שרון תחושת ביטחון כי להערכתם, תגיע הפרשייה אל סיומה בתוך זמן קצר. לפיכך, המשיכו אנדרו ושרון את הכנותיהם לחתונה ואפילו לירח הדבש שלאחריה. הם גמרו אומר בלבם לא לתת ל"טעות" להפריע להם בתכנוניהם.
 
ואמנם, בתוך מספר שבועות איתרו חברי בית-הדין את ה"טעות". הלה לא ניסה להערים בעיות, ומרצון העניק לשרון גט כשר על פי ההלכה. שרון הרגישה כי נגולה מעל ליבה אבן מעיקה. אלא שעם סיום הדיון, אמרו לה הדיינים כי על-פי ההלכה היא רשאית להינשא רק בעוד 92 יום (כולל יום הגירושין). לא יום אחד פחות. שרון נתקפה בהלם. מה? היא לא תוכל להינשא בתאריך המתוכנן? אבל למה, אלוקים אדירים, הרי היא כבר גרושה?!
 
היא מיהרה לביתו של הרב מץ יחד עם אנדרו ושניהם דרשו במפגיע הסבר לפשר ההלכה המשונה. הרב מץ הסביר להם את מניעי ההלכה, אבל השניים לא היו מסוגלים לעכל את העובדה. מעייניהם היו נתונים אל החוזים שנחתמו עם האולם, הקייטרינג, הצלם, התקליטן, סוכן הנסיעות שטיפל בירח הדבש. כל השינויים יעלו להם כעת הון רב!
 
כעבור מספר ימים יצרו קשר עם הרב והודיעו לו כי השלימו עם ההפסדים שיספגו מכל שינויי החוזים. עז רצונם להינשא כהלכה הצרופה, ואם עד עכשיו הסתובבו הדברים כפי שהסתובבו – הם ימשיכו להתאים את עצמם אל רצון האלוקים וידחו את החתונה. הרב ברכם על החלטתם האמיצה וסייע להם בתכנון מחודש של החתונה בתאריך מתאים.
 
למען האמת, נותרה בלבם של אנדרו ושרון תחושה של חוסר השלמה. מדוע נגזר עליהם לעבור את כל התהליך המתיש והמסרבל הזה?
 
בתוך מספר שבועות קיבלו השניים מהקדוש-ברוך-הוא תשובה מהממת. זה היה ביום בו על פי תכנונם המקורי הם היו אמורים להימצא בעיצומו של ירח הדבש, במלון באיים המלדיביים. באותו יום שטפו את המקום גלי צונאמי איומים וכל דרי המלון נסחפו במים הקטלניים!
 
את נס הצלתם ציינו בהתוועדות-רעים גדולה, שנערכה בשבת סמוכה בבית-הכנסת של הרב מץ. "רבותיי", אמר אנדרו המרוגש לקהל הנוכחים בסיום סיפורו: "חשנו על בשרנו כי  הדבר הטוב ביותר בחיים הוא לקיים את ההלכה היהודית ללא פשרות. רק כך זוכים לכל הברכות האמיתיות"...