הביולוגיה הסינטטית מחילה עקרונות הנדסיים על הביולוגיה. חיידקים מהונדסים מייצרים תרופות זולות, אנזימים לאבקות כביסה ומפרקים כתמי דלק שמזהמים את הים. מקטעי חלבונים מהונדסים משמשים אף בבניית שבבי המחשבים של הדור הבא. צופים כי הביולוגיה הסינטטית תשנה באופן מהותי את האופן שבו נייצר במאה הבאה את כל המוצרים שלנו.
 
תארו לעצמכם עולם שבו צמח הבמבוק מתוכנת לצמוח בצורת כיסא, או לוחות סולריים הצומחים מעצמם על הגגות (ידועים היום בשם "עלים") ומספקים חשמל לבתים. חיידקים מתוכנתים מוחדרים לגוף ו"זוללים" תאים חולים דווקא ועוד אין ספור יישומים שעד לא מזמן היו דמיוניים לגמרי.
 
אך בצד ההבטחות הגדולות ישנו גם סיכון גדול. רבים חוששים מכך שהאנושות רכשה לה "מיומנויות אלוקיות" שאיננה ראויה להן, ושלא בהכרח תוכל להשתלט על תולדותיהן. מה יקרה, למשל, אם חיידקים זוללי נפט לא יסתפקו בעבודתם בפירוק כתמי נפט הצפים בים, ויחדרו אל מרבצי הנפט בעומק האדמה? כמה זמן ייקח להם לחסל את עתודת הדלק בעולם? לכן בד בבד עם הנדוס ההוראות לייצור ופירוק חומרים נדרשים, מתכוונים מדענים לשתול בקוד הגנטי של החיידקים המהונדסים גם רצפים גנטיים שמשמעותם השמדה-עצמית, למקרה שהעניינים יצאו משליטה אנושית.
 
כיוון חשיבה זה מזכיר משהו אמתי שארע לפני אלפי שנים ומתועד בספר בראשית. הקדוש-ברוך-הוא ברא עולם ובו יצורים רבים. כולם יחד אמורים לעבוד במגוון שטחים. אך יצור אחד, מתוחכם מאוד, מפר את האיזון האלוקי ששרר בעולם עד לאותו רגע – על-ידי חטא עץ-הדעת, וקיימת סכנה כי ינציח את הפרת האיזון – אם יחיה לעולם.
 
באותו רגע מתממש האיום בו הוזהר אדם הראשון: "ביום אכלך ממנו מות תמות". מנגנונים שתולים של הרס עצמי מתחילים לפעול בגופו. מנגנון הבטיחות ממשיך לפעול גם בקרב צאצאיו, ואיננו מאפשר להם להנציח את העיוות.
 
חלפו עשרים דורות, ולעולם הגיע אברהם אבינו. מני אז התהפך הגלגל, והאדם החל אט אט מתקן את הנזקים שגרמו אבותיו. נכון להיום, התיקון בעיקרון כבר נשלם. אנו עומדים כעת ברגעים האחרונים לפני שמנגנון ההרס העצמי השתול בנו – המוות – עומד לסיים את תפקידו. כאשר תבוא הגאולה השלמה יושב האיזון האלוקי, ולא תהיה אפוא סיבה לקיומיותה של תופעת המיתה.
 
אולי הנס הזה ישפיע גם על מניפולציה גנטית בגוף האנושי. אולי לא. אך כך או כך, כולנו מאמינים באמונה שלמה בתוצאה: חיי נצח, כמובטח בדברי נביאינו.