עד לא מזמן סברו הנוירולוגים כי היכולת לייצר תאי עצב חדשים שמורה למוחות צעירים בשלבי ההתפתחות בלבד. תחום הנוירולוגיה עבר טלטלה עזה כשהתברר שתאים חדשים כן נוצרים במוח הבוגר, בעיקר בהיפוקמפוס, שהוא איזור הקשור בתהליכי למידה וזיכרון.
 
אך לאחר מכן הסתבר שהשמחה הייתה מוקדמת מדי. למרבה הצער – מרבית התאים החדשים אינם שורדים, והם נעלמים בתוך שבועות ספורים לאחר שנוצרו. לאחרונה שבה התקווה לפעם, שכן התגלה פטנט תומך הישרדות עבור התאים החדשים. מסתבר שלמידה מאומצת ומאתגרת הגורמת לתאי המוח לעבוד בפרך, מאריכה את חייהם והם שורדים. בשפה הפסיכולוגית קרויה למידה מחודשת שכזו "ללמוד כיצד ללמוד". מדובר בחיזוק הכישורים המורכבים הנדרשים על מנת להתמודד עם חומר לימודי משטח בלתי מוכר לגמרי.
 
נראה כי דווקא החכמים והמשכילים שבינינו יתקשו למצוא שטחי לימוד חדשים באמת. תוכן רוחני שלא נחשפת אליו מעודך, מעין ממד חדש שיעניק טעם לא צפוי, שיהיה מרתק, מתגמל ומאתגר דיו בכדי לגרום לנו לרצות להשקיע בו את המאמץ הגדול הנדרש כדי להציל את החלק הצעיר, המתחדש של מוחנו התשוש.
 
ובכן, ישועה אמתית בנושא זה – לכל בני האדם – מגיעה דווקא מתחום שנלמד כבר למעלה מארבעת-אלפים שנה על-ידי מיליוני בני אדם: מן התורה הקדושה. הכיצד? עתיד הקדוש-ברוך-הוא לגלות רובד פנימי חדש ובלתי מוכר לחלוטין, שגנוז בתורה שניתנה בסיני. על "תורה חדשה" זו, אותה ילמד את כולנו המשיח, נאמר כי כל התורה שנלמדה אי פעם – הבל לעומתה.
 
נכון להיום – אנו כבר עומדים במצב שהוא מעין תחילתו של הגילוי המופלא. הגילוי כבר החל, הוא כבר כאן, ואפילו מעובד ומסוגנן עבור כל לומד, בכל רמה, בכל שפה, בכל מצב מנטאלי. מדובר בגילוי שמבאר תכנים אלוקיים מופשטים לחלוטין ואין סופיים בעצם – אל מוחם המסורבל של בני-אדם. הגילוי פרוש בספרות הענפה של חסידות חב"ד, שנחשבת ל'טעימה' מתורתו של משיח. ספרי העזר הרבים שחוברו על הנושאים העמוקים שבמשנת חב"ד, מאפשרים אפילו לילדים להתחבר אל הרעיונות וממש להבין אותם.
 
לימוד החסידות, בעיקר במשנתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – יביא במהרה ממש את הגאולה. את התקופה שעליה מעיד הרמב"ם בחתימת חיבורו 'משנה תורה': "ובאותו זמן יהיו כל ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם".