ההתקדמות המדעית איננה מתנהלת בקו ישר. היא עקלקלה – ומתסכלת. לא אחת, אחרי השקעה גדולה של כסף זמן ומאמץ בכיוונים הגיוניים שלא הניבו תוצאות ניתנות ליישום – חוזרים אחורה אל הכלום. לעיתים הדרך המסודרת מניבה פירות נאים, ולעיתים אנו עדים לקפיצות נחשוניות של גאונות המזניקים את המדע שנות אור קדימה – ולא תמיד בכיוונים צפויים.
 
תופעה משותפת לכל האופנים כולם היא שתגליות שהתגלו "מוקדם מדיי" – נותרו בלתי מובנות, נתקלו בהתעלמות משך שנים רבות ולא זכו להתלהבות לה היו ראויות. תופעה זו ולא משנה באיזה שטח מדעי מדובר עולה תמיד ביוקר. למשל: הסיפור הידוע אודות אותו כימאי שהחזיר ליצרן סרטי צילום לאחר שהשחירו, בטענה כי הם מקולקלים. האמת הייתה שהסרטים השחירו בגלל שעמדו בסמוך לגוש אורניום, שהכימאי עסק בו במחקרו, וכך החמיץ אותו כימאי ביש מזל פרס נובל על גילוי הרדיואקטיביות...
 
האם התגליות באו מוקדם מדיי, או שמא האנשים שהיו אמורים לזהות את האור החדש – היו שקועים מדיי בתפיסות מיושנות ודעות קדומות שמנעו מהם לצעוד את הצעד הבא קדימה?
 
ככל שמדובר בדבר טוב – התשובה היא שלעולם אין מוקדם מדיי. חבל על כל רגע בו מישהו סובל, אם האפשרות להביא לו מזור כבר נמצאת בעולם.
 
לדוגמה: לפני 25 שנה נשמע מפי הרבי מליובאוויטש גילוי רוחני נדיר, על פיו המשיח כבר נמצא בעולם, ובאופן גלוי. מה שצריך לעשות עתה – אמר הרבי – הוא לקבל את הגילוי שכבר התרחש, בעצם. במשך כמה שבועות חזרו דברי הרבי על עצמם בניסוחים שונים, והרבי שב והשתמש בביטויים בסגנון "פיקחו את העיניים!". כלומר: ראו את מה שכבר נמצא כאן! הכירו באמת! החליפו מהלך וזנקו אל עידן הגאולה!
 
הגאולה השלמה בתחילתה נמשלת לאור. אור איננו יוצר מציאות חדשה – אלא מאיר ומראה את מה שכבר נמצא. הוא מניס את הספקות שנולדים מהצללים, מהחושך, מהתפיסות השגויות, מהעיוורון. את האור הזה ניתן לגלות כבר עתה כאשר לומדים את תורתו של הרבי מלך המשיח. הלימוד הזה עוזר להשתחרר מדפוסי חשיבה מאובנים ותפיסות הגלותיות שאבד עליהן הכלח, אליהן מנסה היצר הרע לכבול אותנו בשארית כוחותיו. הלימוד מבטל חסימות ואטמים שכליים ופותח את המוח למה שמעליו: אל העל-מודע. הלימוד הזה מפתח את כוח ההשערה המאפשר לתכנים חדשים באמת לחלחל אל ההכרה המאובקת, המנוונת והמוגבלת.
 
"טעמו – וראו כי טוב השם".