על-פי נתוני ארגון הבריאות הבינלאומי (WHO) סובל שליש מאוכלוסיית העולם מאכילת יתר. למרות שרק כעשרים אחוז מתושבי ארצות-הברית, לדוגמא, מועסקים בחקלאות, הרי שדי בכך בכדי ליצור די מזון לכל תושבי המדינה הענקית הזו ואף להשאיר מעט לייצוא ולסיוע בינלאומי. מצב דומה שורר בישראל. השגת מזון איננה אפוא בעיה עבור שליש מאוכלוסיית העולם, אך באופן מוזר ובלתי צפוי אין המזון מצליח להשקיט את הרעב והם אוכלים יותר מדי.
 
השמנת היתר הוכרזה זה מכבר כמגפה, ונזקיה הבריאותיים גובים מחיר יקר, העולה מדי שנה. לאחרונה החלו להגיע נתונים מדאיגים גם מרופאי הילדים, הטוענים כי המגפה התפשטה ופוגעת גם בשטח שלהם. ילדים רבים סובלים כבר בגיל צעיר מנזקי ההשמנה הקשים, מסוכרת ועד לפגיעות ממשיות בכלי הדם ובלב.
 
כיום, הולכת וגוברת ההכרה כי למרות שמדובר בבעיה משולבת, הרי שאת החלק הארי בדחף לאכילה הלא פרופורציונאלית מספק המוח. חברות התרופות מתחרות זו בזו במחקר ובפיתוח תרופות שתטפלנה בבעיה המוחית שמתבטאת ברעב שאינו יודע שבעה. בינתיים, למרות המיליארדים המושקעים במחקרים אלו, התוצאות דלות והמצב מחריף.
 
לרעב הזה ישנה מקבילה רוחנית, שעליה התריע בפירוש עמוס הנביא כבר לפני אלפי שנים: "הנה ימים באים, נאום השם אלוקים, והשלחתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי השם" (ח, יא). הנביא נוגע בשורש שורשה של הבעיה: רעב נפשי. הנפש רעבה לקשר ישיר עם אלוקיה. אל דבר-השם שבעשרת הדיברות ובתורה כולה, שיתבטא בקול רם וצלול ויחדור אל פנימיותה. משהו מעין זה שהתרחש בזמן מתן-תורה, שכפי המתואר היו "רואים את הקולות". זוהי קליטה באופן ודאי, שחדרה לעמקי הנפש ומילאה אותה באלוקות.
 
שובע דומה לזה חווה הנשמה בגן-עדן, עד לרגע בו היא מתחילה לרדת לעולם הזה. אז משביעים אותה (מלשון שובע) בכוחות רבים כדי שתוכל למלא את השבועה האלוקית: "תהי צדיק ואל תהי רשע". החידוש של זמן הגאולה יהיה, שדבר השם ירד הנה, לעולם הפיזי המוכר לנו, וכולנו נשמע ונראה אותו באוזניים ובעיניים הגשמיות. דבר השם יזין גם את גופנו עד כדי כך, שלא נצטרך עוד לאכול כלל! כפי שכתוב: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה" (תלמוד בבלי ברכות יז, א).