כאשר חיידקים נחשפים למינון קטלני של קרינה על-סגולה שהורסת  חלקים מהדנ"א שלהם (החומר התורשתי התוך תאי), הם עשויים להינצל ולהתאושש עד מהרה אם מאירים אותם לאחר מכן באור כחול. תוצאה קסומה זו הפליאה מדענים שחשפו אותה: כיצד היא פועלת מבחינה כימית? בעזרת כלי המדידה המגושמים באותה עת בתחום של ביולוגיה מולקולארית, הם הצליחו לשבֵּט את הגן המקודד את האנזים האחראי לתיקון דנ"א שניזוק על ידי קרינה על-סגולה, פוטוליאז (photolyase) שמו, וכאן החלה העבודה שבסופו של דבר הובילה לזכייה בפרס נובל לכימיה.
 
בנוסף לאנזים פוטוליאז התלוי באור, נמצאה מערכת שנייה הפועלת בחושך. באוניברסיטת ייל חקרו את מערכת החושך הזו מאז מחצית שנות השישים. הם הצליחו לזהות, לבודד ולאפיין אנזימים נוספים שעובדים בהתאמה מופלאה: אחד יכול לזהות נזק שנגרם על ידי קרינה על-סגולה, ואז לבצע שני חיתוכים מדויקים בסליל הדנ"א, אחד בכל צד של החלק הפגום. האנזים פולימראז משלים את הפער שנוצר כתוצאה מהחיתוך ומתקבל מקטע בריא ללא פגם גנטי.
 
המנגנון של 'תיקון נוקליאוטיד פגום בעזרת חיתוך' אחראי לתיקון של פגמי דנ"א שנגרמו כתוצאה מקרינה על-סגולה או מחומרים מסוכנים כדוגמת אלו הנמצאים בעשן סיגריות. המנגנון המולקולארי לתיקון נזקי קרינה על-סגולה בדנ"א אנושי הוא הרבה יותר מורכב, אולם, מבחינה כימית, המנגנון הזה פועל באופן דומה בכל היצורים החיים. עזיז סאנג'ר חקר את המנגנון בבני אדם ועבודתו זו זיכתה אותו בפרס נובל השנה.
 
שוב ושוב מתברר ששום דבר איננו סוף פסוק בביולוגיה. יש מנגנון לתיקון כל נזק. גם החומר התורשתי האגדי שנחשב למילה הביוכימית האחרונה בכל מה שנוגע לחייו של התא, ניתן לתיקון ושיפוץ. ובכלל, לא כל מה שמקודד ("רשום" בגנים) חייב להתבטא. הגנטיקה מדגימה באופן הכי מובהק את מאמרו הנצחי של רבי עקיבא: "הכול צפוי והרשות נתונה" (אבות ב, טז). הכול אפשרי, ובידינו הרשות אם להגשים את האפשרות אם לאו. כך שבעצם – המציאות בפועל תלויה בנו.
 
העיקרון הגדול שהכול הינו בר תיקון הוא אחד מעקרונות היהדות. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מדגיש עיקרון זה ברבות משיחותיו. אלה נחתמות תמיד בהוראה ברורה לפעולות שיובילו לתיקון והשלמת העולם, עד למצב של גאולה אמתית ושלמה. תורת-החיים מבטיחה גם שבאופן שלא הובן מדעית, גם המוות הינו "בר תיקון". הבטחה זו מבטאת את שיא האמונה היהודית – השלושה-עשר והעוצמתי מי"ג עיקרי האמונה שניסח הרמב"ם: "אני מאמין שהמתים עתידים להֵחיות". והרבי מבהיר שחיים אלו יהיו ביולוגיים למהדרין.