בגאולה האמתית והשלמה יעברו כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם לארץ ישראל. חזון זה חל גם על בתים פרטיים "אשר נעשו חדורים לגמרי באור החסידות וקדושת הנשמה"
הפרשיות הכתובות במזוזה עוסקות באחדות השם ובחובה לעבוד אותו עם כל המשאבים הרוחניים והגשמיים שלנו. כאשר אנו קובעים בפתח הבית מזוזה, היא מהווה מין חותמת על כך שהבית על כל חפציו נועדו לשרת אותנו במילוי רצון השם. על קלף המזוזה כתוב (בין השאר) "ואהבת את השם אלוקיך... בכל מאודך". ומפרשים חז"ל: 'בכל מאודך' – בכל ממונך. כי זו למעשה משמעותה של נוכחות המזוזה בפתח הבית: "להעלות הבית וכל אשר בו וכל רכושו... להיות בטלים לאהבת השם בכל... ממונך" (רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן).
ההלכה מורה לקבוע את המזוזה בטפח החיצוני של חלל הפתח. כלומר, קרוב יותר החוצה מאשר פנימה. ומסביר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, כי המטרה בכך היא להקרין את המסר שבמזוזה גם מחוץ לבית היהודי. לגרום לכך שהעולם כולו יפנים את ייעודו ככלי שרת למילוי הרצון האלוקי. חזון זה יתגלה בשלימות בגאולה האמתית והשלמה, ובינתיים, עד אז, מוטל עלינו, מי שיש בבתיהם מזוזה, להתחבר שוב ושוב למסר של המזוזה ולהקרין אותו בכל מקום. וכפי שכותב הרמב"ם: "כל זמן שייכנס ויצא, יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש-ברוך-הוא ויזכור אהבתו". לקחת את הזיכרון המכונן הזה בכל פעם כצידה לדרך.
בגמרא נאמר, כי בגאולה האמתית והשלמה יעברו כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם לארץ ישראל. הרבי מליובאוויטש מסביר כי חזון זה חל גם על בתים פרטיים "אשר נעשו חדורים לגמרי באור החסידות וקדושת הנשמה". ובשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב נאמר, כי כך יהיה עם כל בית יהודי שיש בו מזוזה.
ומעניין לעניין: מזוזות קובעים רק בפתחי מבנים שעושים בהם (גם) שימוש לענייני חולין. מבנים שמיועדים לתפילה וללימוד בלבד, אין צורך לקבוע בפתחיהם מזוזות. לכן בבית המקדש אין צורך לקבוע מזוזות – ברוב הפתחים. אך ורק בפתחים שמובילים ללשכתו הפרטית של הכוהן הגדול נקבעות מזוזות, כי בלשכה זו עוסק הכוהן הגדול גם בענייניו הפרטיים ולא רק בענייני קודש.
מקורות: תלמוד בבלי יומא ב, א. י, א. יא, א. מגילה כט, א. משנה תורה לרמב"ם הלכות מזוזה פרק ו הלכות ו (וכסף משנה שם), יב ויג. זוהר חלק ג רסג, ב. תורה אור מב, ג. שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שבת פרשת וירא ושבת פרשת ויצא תשנ"ב. בית משיח גיליון 846.