התורה מצווה עלינו "שום תשים עליך מלך". מצוות מינוי מלך אינה רק שלפועל מישהו יאייש את משבצת המלך, אלא כל יהודי מצווה ליטול במצווה זו חלק אישי. לכל אחד צריך להיות חלק בהחלת מלכותו של מלך ישראל.
 
במה זה מתבטא? כותב הרמב"ם: "(עליך להביא את עצמך לכך ש)תהא אימתו (של המלך) מוטלת עליך ושהוא יהיה בליבנו בתכלית הכבוד והגדולה והרוממות, שאין למעלה ממנה (לשום אדם), עד שיהיה מעלתו אצלנו גדולה ממעלת נביא מבין הנביאים... וכשמצווה המלך הזה איזה ציווי שלא יהיה סותר מצווה מן התורה – חובה לקיים את פקודתו". להאמין ברוממותו של המלך ולקיים את ציווייו – זו המשמעות האישית של מצוות מינוי מלך.
 
כיום אנו מצפים ומייחלים להתגלותה השלמה של מלכות המשיח. כאשר כל אחד מאתנו מיישם את הזכות והחובה להמליך על עצמו את המלך המשיח, כלומר להאמין בו ולקבל את מרותו המוחלטת – הוא מזרז בכך את בואה של הגאולה השלמה. וכך כותב הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: "זכינו, שהקדוש-ברוך-הוא בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור... שיורה הוראות וייתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים שבדור זה, בכל ענייני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי היום יום הכלליים... יש לכל אחד מאנשי דורנו, האחריות לקבל על עצמו... לציית להוראות ולעצות טובות שלו".
 
קבלת המלכות מתבטאת גם בהכרזה "יחי המלך". בזמן הכתרת שלמה המלך הכריזו כל העם "יחי המלך שלמה" (מלכים-א א, לד, לט), והרבי אומר שכך נכון גם לגבי המלכת המשיח. ובלשונו הקדושה: "כמודגש גם בהכתרת המלך, שהעם מכריזים 'יחי המלך' (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד)... והמעשה הוא העיקר – יש לסיים ולהשלים את 'מעשינו ועבודתינו' – כולל גם הבקשה והדרישה 'עד מתי', וההכרזה 'יחי המלך' דוד מלכא משיחא – בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות".
 
דבריו אלה של הרבי הניעו בהמשך את החסידים לשיר מולו בקול אדירים, שאף זכה לעידודו הנמרץ: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
 
מקורות: פירוש המשניות לרמב"ם הקדמה לפרק חלק, היסוד השנים עשר. ספר המצוות לרמב"ם מצווה קעג. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: ליקוטי שיחות חלק כג עמוד 175. שיחת ב' ניסן תשמ"ח ושיחת שבת פרשת שופטים תנש"א.