בדורנו, לאחר שהובטחנו כי אנו עצמנו נהיה הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, הרי שהאמונה והציפייה הרבה יותר עזות ואיתנות, ובהתאם להן צריך הלימוד להיות מוגבר בכמות ובאיכות.
בתחילת פרק שלישי של מסכת אבות (הנאמר השבת), מורה המשנה: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה", וכאן בא פירוט של שלושת הדברים. ונשאלת השאלה, לשם מה מדגיש התנא כי יש כאן שלושה דברים. האם לא יכול כל קורא לספור ולהיווכח בעצמו שמנויים כאן שלושה פרטים?
התשובה היא, שבביטוי "הסתכל בשלושה" יש משמעות מעבר להיותו פתיח להמשך המשנה. יש בו הוראה בפני עצמה – להתבונן במספר "שלושה". לפי אחד ההסברים, הכוונה במילה זו היא לגאולה, שחוזרת על עצמה שלוש פעמים בדברי ימי עם ישראל: הגאולה ממצרים, הגאולה מבבל ופרס והגאולה העתידה, הנצחית.
וזו כוונתו של התנא במשנה: "הסתכל בשלושה" – עיין, התבונן ולמד בעמקות את ענייני הגאולה השונים. הלימוד המעמיק מגביר מטבעו את המודעות לחיים בגאולה וממילא מחזק ומעורר את הציפייה לבואו של העידן המופלא. הלימוד הוא הדרך הטובה ביותר לקיים כראוי את המילים בעיקר השנים-עשר של האמונה היהודית: "אחכה לו בכל יום שיבוא". כי לליבוי העצום שניתן לציפייה ולאמונה על-ידי לימוד, אין תחליף.
בדורנו, לאחר שהובטחנו כי אנו עצמנו נהיה הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, הרי שהאמונה והציפייה הרבה יותר עזות ואיתנות, ובהתאם להן צריך הלימוד להיות מוגבר בכמות ובאיכות.
המשך דברי התנא, "ואין אתה בא לידי עברה", הוא הערך המוסף של הלימוד ו"ההסתכלות בשלושה". הלימוד על הגאולה מחזק את הנפש ומרחיק את האדם מן העברה ומכל מה שמקרב לידי עברה. יתירה מזאת – הוא גם מביא להוספה במעשים טובים אחרים, מתוך רצון להכריע כבר את הכף ולהגשים את הגאולה האמתית והשלמה.
(התוועדויות תנש"א כרך ד עמוד 138)